56

הערות

1. 5. ישעי' נה, ז.
2. 6. וכמו מרוב אונים (ישעי' נה, ז) או מצאתי און לי (הושע יב, ט). — סה"מ שבשוה"ג שבהערה 2.
3. 7. "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה.
4. 8. עיין כל הנ"ל בתוספת ביאור במאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ד"ה וכל בניך, נאמר ב' וישלח תרפ"ט ורשא, ונדפס בקונטרס בי"ת[ednref_19_*]. — הערת כ"ק אדמו"ר (ראה הערה 4).
5. 9. קטע זה הועתק ב"היום יום" יב מנחם אב.
6. 10. כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע. — הערת כ"ק אדמו"ר (ראה הערה 4).
7. 11. ראה "התמים" חוברת ד ע' מה [קפח, א]. אגרותקודש ח"ג ע' תכו. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 3.
8. 12. קדושים יט, יח.
9. 13. ואתחנן ו, ה.
10. 14. להעיר משל"ה שער האותיות ריש אות ב (צויין בהערת כ"ק אדמו"ר בספר השיחות ה'ש"ת שם).
11. 15. תניא רפ"ב.
12. 16. מועתק בזה מ"ש רבינו באחד ממכתביו — מיום נר ה' דחנוכה תרפ"ט (אגרותקודש ח"ב ע' קלד ואילך) — בביאור הדברים שנזכרו כאן בענין "ואהבת לרעך כמוך": כתי' ואהבת לרעך כמוך, ונת' בי"ט כסלו העבר, כי ואהבת לרעך כמוך הוא פירוש וביאור של ואהבת את הוי' אלקיך, אז דורך דער עבודה פון אהבת ישראל קומט מען צוא, צוא אהבת הקב"ה. דהנה כתי' רעך ורע אביך אל תעזוב, איז א עובד (שתי מדרגות בחסידים, עובד ומשכיל אשר באמת שניהם אחד, דאי אפשר עובד בלא משכיל, ואי אפשר משכיל בלא עובד, רק ההפרש הוא מה בראש ובתחלה אם משכיל או עובד, והנסיון הראה, כי מי שהתחיל מעבודה (היינו קבלת עול כו') נעשה משכיל ג"כ, ומי שמתחיל מהשכלה הדרך מסוכן, ומהם אשר ההשכלה פקעה ח"ו, ונשארו קרח מכאן ומכאן ל"ע) הערט אין דעם אן אז רעך ורע אביך דאס איז שם הוי'. שם אלקים בגימ' הטבע, וזהו בראשית ברא אלקים, דבריאת והתהוות העוה"ז שהוא טבע, כאמור, אלקים וזהו עולם כמנהגו נוהג, הוא ע"י שם אלקים[ednref_20_*], ופירוש אלקים הוא ל' כח כמ"ש ואת אלי הארץ לקח דיא שטארקע ושם הוי' הוא למעלה מן הטבע וזהו הוי' ל' הי' הוה ויהי' כאחד דזהו למעלה מן הטבע, ולכן משם אלקים ידעו ויודעים גם מחסידי וחוקרי או"ה כמו אלימלך[ednref_21_**] ואף פרעה ידע מזה, הוא אמר מי הוי' אשר אשמע בקולו אבל משם אלקים ידעו. חסידי וחוקרי או"ה שייכים רק לידיעה של שכל אנושי ולא יותר, ולכן הנה ש' אלקים שהוא בגימ' הטבע הם משיגים, ובכל השגתם באים לידי זה, שבהכרח הוא שהטבע יש לה מנהיג שהוא למעלה מן הטבע, אבל בזה אין להם שום השגה כלל, ואין הם חוקרים בזה כלל, כמבואר במורה נבוכים, כוזרי ועוד. כל התעסקותם של החוקרים הוא בהיש לאחר שנמצא, וכמו טבעי וסגולות סמי הרפואה, ההרכבה וההפרדה, המנוחה והתנועה, אופני הצמחים וסגולתם, וכן בכל דבר יש וממשי, לחקור עליו באופן מציאותו והרכבתו, דכל זה הוא בחקירת היש לאחר שנמצא במציאות יש, שהוא טבע. אבל איך נולד היש מהאין בזה הם רק מאמינים. וטעם אמונתם, אינה אמונה טהורה, כ"א אמונה מוכרחת, דהלא הכל מודים כי יש מיש הוא שקר גמור, הלא איפוא מוכרח הוא שהיש מקורו אין, א"כ הרי כל החקירות וההבנה צריכה להיות בהתהוות היש מאין. והאמונה דנש"י הוא בש' הוי' היינו למעלה מן הטבע, ואין זה אמונה כ"א הרגש, גיפיל, א איד דער הערט און ביי אים לייגט זעך אפ אין נפש דער ענין פון למעלה מן הטבע. וזהו רעך ורע אביך שהוא שם הוי' כמ"ש באברהם (עיין שמ"ר ר"פ כ"ז) כי ידעתיו למען אשר יצוה (ער ועט צואנייף בינדין) את בניו ואת ביתו אחריו (אז) ושמרו את דרך הוי', אז א איד זאל דער הערין דעם גילוי פון שם הוי' שהוא למעלה מן הטבע, וזהו ואהבת את הוי', האבין האלט דעם למעלה מן הטבע עד שיהי' אלקיך אין א פנימית, לעבין מיט למעלה מן הטבע. והכלי לזה הוא אהבת ישראל שהם מדות טובות, וארעם דורך מדות טובות ואס זיינען עפ"י תורה, קאן מען צוא קומען צו געטלעכקאייט, ואס דאס איז דער גאנצער נייס פון ירידת הנשמה בגוף, אז א חומרי וגשמי זאהל צוא קומען צוא אלקות און עצמות א"ס ב"ה, העכער ויא א נשמה ואס זיא איז למעלה אין גן עדן קודם ירידתה למטה להתלבש בגוף. א נשמה אין א גוף גשמי און איז מקיים מצות ד' בגשמיות און האט גוטע מדות כמו שהם עפ"י תורה, איז דאס העכער ויא די נשמה איז גיוען איידער זי איז אראפ גיקומען למטה. חשבון קצר וחריף, כל הנשמות נבראו קודם שנברא העולם, דבריאת העול' הם בדיבור כבי' כמ"ש ויאמר אלקים, והם העשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו, והנשמות נבראו במחשבה כמאמר ישראל עלו במחשבה, דמחשבה קודם לדיבור גם במעלה ומדריגה. שטייט א נשמה 5 טויזינד יאהר און וארט ביז זיא ועט זוכה זאיין בגורל, אייף אראפ קומען אין דער פליישיקער גראבער פינשטערער ועלט, אן טאן זיך אין א לבוש פון בשר גידים ועצמות, זאיין אין שכנות מיט א נפש הטבעי ובהמי מאה ועשרים שנה וכמ"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה. און די ק"כ שנה ואס די נשמה איז אין א גוף גשמי ועוסק בתורה (גם בעלי עסקים פרק א' שחרית ופרק א' ערבית) ומקיים מצות ד' בהנהגה טובה של מדות טובות, מעלים את הנשמה למדריגה עליונה יותר מכמו שהיתה הנשמה קודם בואה לעולם. עד כמה צריך האדם החי על פני אדמה זו, לייקר ולחבב כל שעה ושעה ממש, ולהיות כל עניניו במדות מדודים וספורים שיהיו מאירים ובהירים באמת, ע"כ כל אדם צריך להשתדל במדות טובות. [edn_19_*] סה"מ שבשוה"ג שבהערה 2. [edn_20_*] כ"ה באגרותקודש שם. ובהעתקה אחרת: שם אלקים בגימ' הטבע, וזהו בראשית ברא אלקים, דבריאת והתהוות העוה"ז שהוא טבע, נאטור, הוא ע"י שם אלקים אלקים. וזהו עולם כמנהגו נוהג. [edn_21_**] כ"ה באגרותקודש שם. ואוצ"ל: אבימלך. — ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' תב. סה"מ עטר"ת ע' שס. תרצ"ז ע' 149. וש"נ.