55

מתיגע על השכל בא הוא אל העומק יותר, לפי שהתורה היא חכ' פי' אלקות, דגם שכל הנגלה שבתורה הוא אלקות. ובשביל זה הוא מה שבאים בגלות. הגלות הוא בישראל בכלל ולומדי תורה בפרט, ואתם תמימים בפרט (יש בזה אריכות דברים נאָר ניט דאָ איז דער אָרט פון דעם און ניט יעצט איז דער זמן דערפון), ועיקר קיום התורה הוא במי שממית עצמו עלי'. תדעו תמימים שעליכם לבטל עצמכם מכל וכל, און אויף דעם גייט איהר, תלמדו תורה ביגיעה, גם בנגלה, וכן תלמדו חסידות ולא שתשאר רק ההשכלה לבדה רק תבוא לידי פועל, הפי' במדות טובות ואז הנני מברך אתכם, איהר זאָלט גיהאָלפען וערען בכל הענינים הנצרכים לכם ותאריכו ימים ושנים כו'.

[אח"כ יצא בריקוד עם מנהלי הישיבה והמשגיחים.

אחרי הפסקת זמן מה ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א על מקומו והתחיל לומר מאמר דא"ח ד"ה אשר ברא ששון ושמחה⁷. הדרוש נמשך עד חצות לילה.

אח"כ נט"י כל המוזמנים לסעודה. באמצע הסעודה צוה כ"ק אדמו"ר לאחד התמימים לחלק משמו תשורה לכאו"א, צילום ממכתב גכתי"ק אדמו"ר הזקן⁸ בצירוף דברי הסבר⁹ בו הוא כותב שהוא נותן את המכתב בתור תשורה לרגלי חתונת בתו תחי', אשר יהי' לסגולה לכל בית ישראל וכן ביאור¹⁰ ופתשגן המכתב של אדמו"ר הזקן.

אנ"ש שרו הרבה ניגונים בעזרת התזמורת, והסעודה נמשכה עד אחר שעה ו' בקר, בשירה, בזמרה ובתופים, והמחולות בשמחה וצהלה].