30
שמדברים אודות חסידות3, אבל זקני אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה זי"ע אמר זמירות שתי פעמים ובאחד מהפעמים הי' כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה זי"ע אצל השלחן — כי לא היו יושבים כל בניו תמיד אצל השלחן בש"ק, רק שהיו מתחלפים שבוע זו א' ושנית ב' — ואמר אאמו"ר שבפעם הא' הי' גם הוא4.
ושאל אחד: הלא בבית אדמו"ר הצ"צ זי"ע היו מנגנים בני היכלא? ושאל עוד אחד: האם אכלו בבית הצ"צ שלש סעודות? ואמר השואל הא': כן. והשיב ע"ז כ"ק אדמו"ר5, שלא אכלו6, וכן גם בבית אדמו"ר האמצעי וגם בבית אדמו"ר הזקן לאחר שנת תקס"ב לאחר ביאתו מפ"ב בפעם הב' שנאמר הדרוש7 אשר נזכר בו "היום לא"8, מאז הפסיקו ענין השלש סעודות, וקודם לזה אכלו ולאחר דרוש זה הפסיקו ובמקום זה נא' הדרו' דביאורי הזהר9.
ושאל אחד: הרי ר' הלל10 אכל שלש סעודות?
ואמר כ"ק אדמו"ר: אַ רבי און
הערות
- 3. בהגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור [נדפס בסידור הנ"ל רמה, א]: ומכ"ק אאמו"ר [מהר"ש] זצוקללה"ה (בשם כ"ק אאזמו"ר [הצ"צ] זצוקללה"ה) שמעתי שאמר [בשם] רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה. ופעם אמר שמה שלא כו' הוא שחשב שידברו חסידות בתוך הסעודה. וראה עד"ז בספר השיחות תש"ד ע' 94: דער טעם פארוואס הוד כ"ק רבינו הזקן האט ניט אריינגעשטעלט זמירות אין סידור, האט הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ געזאגט, ווייל ער האט גערעכענט מען וועט ריידען אין חסידות ביים טיש. הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש האט געזאגט, ווייל מ'וועט זאגען א ניגון. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האט מתווך געווען די ביידע ענינים. עיי"ש ההמשך. ובאגרותקודש ח"ג ע' תפב: דער עלטער זיידע [אדמו"ר הזקן] האט געהאלטן אז זמירות שבת דארפן זיך זאגן, און דאס וואס דארף זיך זאגן איז אז עס זאגט זיך איז דאס געזאגט, אבער אז דאס איז מערניט ווי געזאגט איז דאס ניט געזאגט[ednref_12_*]. וכשסיים את דבריו אלה התחיל לנגן את הזמירות והמסובים ענו אחריו.
- 4. בהגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור שם: וכמה פעמים הייתי בעת הסעודה [אצל אדמו"ר מהר"ש] ולא ראיתיו שיאמר הפזמונים הנ"ל [אזמר בשבחין, אסדר, בני היכלא], ופעם אחד (בהזמן שאכלנו אתו על השלחן) צוה לנו שנאמר הפזמונים הנ"ל אך זה נמשך זמן קצר רק איזה שבתים ולא אמר לנו עוד שנאמר כו'. ובאגרותקודש שם: בסעודת ליל ש"ק ההיא [שבת סליחות תרל"ז] סיפר כ"ק אאמו"ר [מהר"ש] אשר אצל כ"ק אבותינו רבותינו היו זמנים שהיו אומרים זמירות בסעודות שבת.
- 5. ראה גם לקמן ע' 220. ע' 245. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 217.
- 6. ראה בארוכה לקוטי שיחות חכ"א (ע' 84 ואילך) ע"ד מנהג רבותינו נשיאינו שברובא דרובא לא אכלו פת בסעודה שלישית.
- 7. ראה אוה"ת בשלח ס"ע תרג ואילך. ס"ע תרכ ואילך. ע' תרלא (נדפס במאה שערים מד, א). ד"ה מהרה ישמע תרמ"ח (הועתק ב"היום יום" כב אדר א). המשך תער"ב ח"ב ס"ע א'קכז ואילך.
- 8. בשלח טז, כה. וראה לבוש או"ח סרצ"א ס"ה. פס"ד להצ"צ שנז, סע"ב.
- 9. ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בכרם חב"ד גליון 4 חלק ב ע' 350348. ולהעיר מאגרותקודש ח"ב ע' שכא. ע' תצד.
- 10. הרב ר' הלל בר' מאיר הלוי מאליסאוו, הידוע בשם "ר' הלל פאריטשער" (תקנ"ה — יא מנ"א תרכ"ד). ראשי פרקים מתולדותיו — ראה פלח הרמון על ספר בראשית ועל ספר שמות — הוצאת קה"ת בתחילתם. ספר השיחות תורת שלום ע' 13. ע' 109. ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 52 הערה 12. וש"נ. לעיל ע' 10. לקמן ע' 60. ע' 215. ע' 245. ע' 260. [edn_12_*] כמובן הנה הדרך הזה הוא רק לצדיקים בעלי מדריגה, אבל אנחנו צריכים לעשות הכל בעתו ובזמנו בדרך קבלת עול. — הערת רבינו באגרותקודש שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.