ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר השיחותתרפ"ח-תרצ"אספר השיחות — תרפ"טר"ד מסעודת מוצאי יוהכ"פ, תרפ"ט27

27

בהמדרי' דראשיכם כו' עד חוטב עציך ושואב מימיך, דכאן הכוונה בהמדרי' דחוטב כו' אשר אנשים כאלו מאחר שאינם בציור שכל ומדות איז וואָס איז ער, רק העצמי שבו, וואָרום אַז ניט דאָס וואָס איז ער, דמי שהוא בציור שכל ומדות הוא בציור איזה דבר ולבוש, אבל אנשים פשוטים זיי האָבן ניט קיין דבר המלביש והעבודה הוא מצד העצמי, וכמא' בדרוש אין הקב"ה בא בטרוניא15 דהעקב בנקל יותר להושיט למים חמים מצד שאין שם גילוי השכל ומצד העלם השכל הוא בביטול יותר אל הרצון, רק באנשים גדולים אצלם הוא שהם בעלים על העצמי שבהם וואָס ער קען טאָן מיט דעם עצמי וואָס ער וויל, ובאנשים פשוטים אינו כן נאָר אַזוי איז ער.

וכענין בעל שם16, דבשנת תרס"ג בש"ק חזון ערב ת"ב (בעת סעודת המפסקת) שאל ר' יצחק גרשון17 מהו השם שקורין בעל שם מאחר שהבעש"ט הי' כ"כ מופלא מהו התואר דבעל שם18. והשיב כ"ק אאמו"ר נ"ע הפי' בעל על השם שיכול לעשות בהשם כרצונו, כי יש פרטי ענינים בענין השמות וכמו לכוון בשם שהוא בפרטי מדרי' הספי' כי לכל ברכה יש שם פרטי וע"י הכוונה שמכוון בשם ממשיך המדרי' פרטי' ההיא, וכאן הכוונה בעל על השם כנ"ל (מאותו ש"ק יש אצלי הנחה על ב' ענינים על ענין הנ"ל19 ועל ענין בריך שמי'). ואמר אאמו"ר נ"ע אַז מיט סמעטענע20 קען מען דאָס ניט פאַרשטיין.

ד. אח"כ אמר אחד לחיים פאַר אַלע אידן שברוסלאנד. ובירך כ"ק אדמו"ר שיעזור ד' שנהי' בקרוב כולנו יחד.

ה. הזכיר אחד שבשנה העברה בלענינגראד לא הי' עלעקטרי בהחדר ועכ"ז הי' אור ליכטיק. ואמר כ"ק אדמו"ר: אז הי' אַזאַ ליכטיקייט וואָס דער העלם האָט געלייכט, שהענין עצמו איז געווען גאָר ניט אַזוי ליכטיק נאָר דאָס איז צוליב עס זאָל ווערן ליכטיק כי כל העלמות הוא בכדי שיאיר וכענין הגלות שהוא בשביל שיהי' הגאולה. יתן ד' שיהי' אור עס זאָל ווערן ליכטיק, אַז עס זאָל מאיר זיין עצם האור, ואז לא יהי' נצרך לשום פירושים, דעכשיו צריכים לפירושים אַזאַ אור צי אַזאַ אור, אָבער אַז עס וועט מאיר זיין עצם האור וועט זיין ליכטיק ולא יהי' נצרך לשום פירושים.

ו. כ"ק אדמו"ר האמצעי מדבר21 בענין גלה כבוד מלכותך עלינו22 דמלכותך העצמי יתגלה עלינו, דלזה

הערות

  1. 15. סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנט ואילך. וראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 11.
  2. 16. בספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 321: החסיד ר' איטשע גרשון הי' רגיל לבוא אל כ"ק אאמו"ר נ"ע על תשעה באב, פעם אחת בא וחל אז ערב ת"ב בשבת, והיתה אז הסעודה שלישית — א מילכיגע סעודה — מצד הבריאות. ושאל אז לכ"ק אאמו"ר נ"ע, הטעם על קריאת בעל שם טוב. [עיי"ש ההמשך].
  3. 17. נודע בשם יצחק גרשון דער מלמד (ספר השיחות תורת שלום ע' 2 הערה 5). ראה גם ספר השיחות: תר"פתרפ"ז ע' 248 ובהערה 169; תרצ"ו — חורף ה'ש"ת שם.
  4. 18. בכ"ז ראה ספר השיחות שבהערה 16. וש"נ.
  5. 19. רשימה זו מוזכרת גם בספר השיחות תורת שלום ע' 46. סה"מ תרפ"א ע' קעז. וראה לקמן ע' 270269.
  6. 20. ראה ספר השיחות שבהערה 16.
  7. 21. ראה סידור עם דא"ח קסה, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' תכח.
  8. 22. תפלת מוסף דיו"ט וימים נוראים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.