30

מסוים לצרכי מוסדות התורה שבעיר, ובשעה 15.4 לפנות בוקר נסע יחד עם בני לויתו לכפר מירון מקום קברו של הרשב"י ז"ל.

יום ב' ו' מנ"א — כשבא למירון כבר האיר פני המזרח והשמש התחילה לעלות. לוו אותו הרבה נכבדים מצפת וטברי', רבינו סגר את עצמו במערת רשב"י הדליק נרות והשטתח על הציון28, פרץ בבכיות מרות שהחרידו את כל השומעים. קרא שוב את כל ה"פדיונות" ואחר כך צוה להתפלל בזריזות. רבינו הלך לפתיחת הארון ועלה לשלישי. השטתח על קברו של רבי אליעזר ב"ר שמעון, קרא מזמורי תהלים, הקיף את הציון ונכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן:

"התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגו"ר".

על פי בקשת הגבאים הלך רבינו לבקר את ישיבת "בר יוחאי" ו"מושב זקנים". מנהלי המוסד קבלוהו בכבוד גדול. הנהלת המוסד סדרה סעודת בוקר בשביל כל מלווי רבינו, אולם רבינו אכל מהעוגות שהביא אתו, ובספר המבקרים חתם את שמו וכתב: "יום ו' מנ"א יהפכו ה' לששון ולשמחה".

מגג ישיבת "בר יוחאי" ראה מרחוק את מערת רבי יוחנן הסנדלר, והאילן אשר תחתיו קבורים בית שמאי.

הערות

  1. 28. בשיחת ל"ג בעומר תש"ח סעיף ט (לקו"ד ח"ג תקיז, ב): "ווען איך האב זוכה געווען צו זיין אין אה"ק תובב"א און צו זיין — אויף דעם ארץ ישראל חסידישאידישן אויסשפראך — בא דעם רשב"י און די בעלי אידרא קדישא, האב איך געהערט ווי מען זאגט: מירון איז א פרייליכער אהל. ווען מען קומט קיין מירון ווערט מען באַ זיך שטארקער. דארט האב איך געהערט אזא אויסשפראך: רשב"י איז א פרייליכער רבי ער האט גענומען[ednref_5_*] אלץ וואס אידן פארפעלן — ח"ו — אין קיום התורה והמצות, אויף זיך". ובספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 332: "ווען איך בין געווען אין ארץ ישראל, בין איך דאן געווען אויף אלע קברים, איז אויף רשב"י'ס קבר האב איך זיך געפילט היימישער, ד.ה. פרייליכער, און אויף דער רמבעה"נ קבר אומעדיקער". [edn_5_*] זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. — הערת כ"ק אדמו"ר בשיחה הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.