26

שיצא לקראתו וקבלהו בכבוד גדול, הושיבו על כסאו ובחביבות רבה שוחחו בדברי תורה כחצי שעה. הרב זוננפלד דיבר בענין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר שלו, ובידידות רבה נפרדו.

יום ו' עש"ק ג' מנ"א — בשעה 2 בצהרים, הלך רבינו בלוית מנהלי ישיבת "תורתאמת", זקני אנ"ש ומקורביו לבקר את הרב הראשי דאה"ק הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שם הוזמנו לקבל את פני רבינו: הרב יעקב משה חרלפּ רב דשכונת שערי חסד, הרב דובער קוק הרב מעפולה והרבה תלמידי חכמים ונכבדים. קבלת הפנים היתה נלבבת מאד וכבוד הרב הראשי אמר בהתרגשותו לרבינו "אף שעל פי הלכה אין חיוב לברך ברכת שהחינו מכיון שלא הכרתי את פני קדשו פנים אל פנים, אולם על פי ההכרה שהיתה לי עם הרבי על ידי מכתבים בצירוף שמחת הלב על ידי ראית פנים אל פנים, שהיא כל כך עצומה — יש לי רצון עז לברך ברכת שהחינו". שוחחו אחר כך בדברי תורה ובענינים כלליים שונים24, הנוגעים

הערות

  1. 24. עוד על ביקור רבינו אצל הרב קוק מסופר בספר "שבחי הראי"ה" ע' רלב (מפי הרב רפאל קוק): כשקיבל הרב קוק את פני האדמו"ר מליובאוויטש בביתו נוכחו באולם שבבית הרב כמה וכמה מרבני ירושלים. האולם הי' כמעט מלא. הגישו כיבוד וכו'. פתאום אומר האדמו"ר להרב: — "יש לי ענין סודי — 'דבר סתר לי אליך'".. . ואמר זאת בקול רם שהכל ישמעו. התחיל הקהל להתפזר, ולבסוף נשארו בחדר רק הרב והאדמו"ר — ור' רפאל, בן אחיו של הרב. . . אמר האדמו"ר להרב: "מיום שיצאתי מרוסי' אין לי היסח הדעת ממצב היהודים שם. מלמדים שם תורה בסכנת נפשות. והנה, איך שהוא, לשם החזקת המלמדים וכו' נחוץ כסף. וכדי שלא יכבה הנר האחרון שם, הריני נוסע — למרות מצב בריאותי — לאמריקה, לשם השגת כספים. והנה, שמעתי על ביקור כבודו באמריקה ועל כבוד התורה שעלה אז, ובכן הריני מבקש עצה מכבודו, שימליץ לי על כמה מהאישים החשובים שם, שאתם כדאי להפגש במיוחד, כדי שיעזרו לי". הרב קוק: "אומר לו שם אחד: הרי פישל, נדיב לעניני תורה". כ"ק אדמו"ר: "חושבני על היקף יתר". הרב קוק: "השופט העליון לואי ברנדייס. נפגשתי אתו ושוחחתי אתו ארוכות. נוכחתי שהוא אדם גדול מאד, שאיננו סובל שום עוול שנעשה למי שהוא בכל מקום שהוא, וכשופט עליון בארצות הברית הוא לוחם במסירותנפש כנגד כל פגם ופגם בחיים שם. ועל אחת כמה וכמה אם יתברר לו — מתוך דברי כבודו — העוול הרב שנעשה ליהודים ברוסי', בגלל שהם חיים כיהודים, בודאי ובודאי שיהי' לעזר רב. אבל האדם הזה, למרות גדלות נשמתו, גודל בסביבה חילונית, רחוקה מתורה ומצוות. האמת אגיד, שלא עלה בידי להשפיע עליו בענין זה. אבל כבודו כפי שאני שומע, חונן בכח השפעה, מפאת שרשי נשמתו המיוחדים. יתכן שיעלה בידו להחזירו לשרשו האמיתי, כי נשמתו חצובה משיש זך. ובשביל זה בלבד, הריני מדגיש שוב שכדאי לכבודו להיפגש אתו ולשוחח עמו". ראה לקמן ע' נד ובהערה 62 — ע"ד פגישת רבינו עם השופט לואי בראנדייס.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.