288

פורים תרפ"ו¹

אמר לחיים פ"א עבור התמימים אשר באמעריקע, וכמדומה לי שזכר את שם חברינו אלי' ייאכיל² ג"כ. וכל הלילה דיבר אודות שיקבלו ע"ע ללמוד וללמד, וקרא זה בשם "מס". היינו שיתנו מס לתורה, והקבלה תהי' בנפשו ובגופו ובממונו. וכל מי שיקבל עליו הוא מבטיח לו כל מה שישאל ממנו, מופתים גלויים, מופתים למעלה מן הטבע. ואמר שזהו דרך פולין, אעפ"כ לא איכפת לי רק שהענין יהי'. ודיבר כל הדיבורים כמעט בזה הענין.

אח"כ לערך שעה 4 בבקר נגש אליו חברינו יוסף חן מראגאטשאוו, אשר הוא כעת שו"ב בחרקוב, והרכין ראשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר לו איזה דברים, ולא שמעתי מה שאמר לו כי כל העולם היו מנגנים אז ניגון, ונשאר נצב אצלו עד אשר סיימו את הניגון, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בקול רם: אם תקבל ע"ע להחזיק לומד תורה משך שלשה שנים אני מבטיח לך ולד חי' וקיימא, וסיים בזה"ל: און דאס איז אפגעזאגט געווארן ווי א סאלדאט האט אפגעזאגט.

ובתוך הדברים אמר עוד אודות הגשמיות: בזה הענין יהי' למחר שם [והראה באצבעו על הדלת אשר שם חדרו של יחידות], אך כעת אני כו'.

[ערב פורים קיבל ר' זלמן דוכמאן³ מכתב מר' זלמן שו"ב חסדן⁴ שהוא נחלה במחלת הלב (גרודנייע זיאבע) והי' מסוכן גדול מאד, ונתן פ"נ בו ביום עבורו. בעת הסעודה ביקש ברכה עבורו, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה"ל⁵:] אם יקבל ע"ע, היינו שישתדל שחמשה מלמדים ילמדו עם תשב"ר, אז הוא מבטיח לו אריכות ימים ושנים, וסיים: מחר אם תבוא לחדרי לא אומר לך זאת, אם כי מעי יתפרפרו בקרבי, אך אעשון את הפאפיראס ואשים יד לפה [והראה בידו על פיו], אך כעת אני אומר.

ועיקר הדיבור הי' שישתדלו שיהי' תשב"ר.