274
קטעים מתיק החקירה של כ"ק אדמו"ר המוריי"צ נ"ע — מארכיון הק.ג.ב
(תרגום חפשי מרוסית1)
א.
קטע מחקירת העדים
שם החוקר: לולב
שם משפחה: שניאורסאהן
שם ושם אבא: יוסף שלומוביץ
אזרחות: בריתהמועצות
לאום: יהודי
כתובת לידה: ליובאוויטש
תאריך לידה2: 1871
גיל: 56
השכלה: ביתית, גמר ישיבה
שם אמא: שטערנא יהוסף פובנה בת 72
שם האשה: דינה אברמובנה בת 42
משפחה: אמא, אשה, 3 בנות
שייכות למפלגה: לא חבר מפלגה
מקצוע: רב מרצה
מקום עבודה לפני מהפכה: רב
מקום עבודה אחרי מהפכה: רב
עובד מדינה? — לא
עובד במקום פרטי? — לא
שייכות לצבא — לא
החלטה לעצור מס' 1653
מקום המעצר: מאחאווייע 22 דירה 12
————————————
ממתי אתה מכיר את הרבי שניאורסאהן?
— בקיץ שנת 1920 ראיתי אותו כל יום עד שנסע למאסקווא בספטמבר 1921. ידוע לי שבקיץ 1921 קראו לרבי שניאורסאהן כמה פעמים לצ.ק. (משטרת החקירות) ודברו עמו על תכנית להגלות אותו לצפון רוסיא.
איזה אירועים מיוחדים היו בקיץ 1921?
— בקיץ 1921 היה ברוסטוב משפט פומבי נגד ישיבת תומכיתמימים, וסגרו את הישיבה3, ורבי שניאורסאהן חילק את כל הבחורים לשני חלקים: חלק אחד שלח לפולטבה וחלק אחד לחרקוב (שניהם נמצאים באוקראינה).
עד מתי הישיבות התקיימו שם?
— עד שנת 19244 ולאחר מכן הן עברו לעיר נעוול5.
מאיפה היה לרבי שניאורסאהן כסף עבור הישיבות?
— הוא היה מקבל כסף מיהודים מכל רוסיה וגם מחוץלארץ. כל חודש היה מקבל את הסכומים מכל רחבי ברית המועצות וגם מחוץלארץ.
מי היה אוסף את הכספים?
— בכל עיר גדולה בבריה"מ יש אחראי על הכסף והוא שולח את הכסף ללענינגראד או למקום אחר לפי הכוונת הרבי שניאורסאהן.
ידוע לך מי הם אותם אחראים?
— כן. במאסקווא — יעקב ז'ורביצער מאסקאליק6; בחרקוב — שמואל בעזפא לוב; בקרעמענטשוג — הירשל קצב7; בויטבעסק — הרב מדליה8.
ידוע לך אישית על קשרי מכתבים של רבי שניאורסאהן עם חו"ל?
— כן. ידוע לי שהיה שולח דרך יהודים מלטבי'. לי ידוע על מכתבים ששלח לגורן בריגה, לשניאורסאהן בפריז (לדוד9 שלו)10 ולגורארי' בוינה.
מתי הוא שלח את המכתבים הללו?
— בקיץ 1921.
ידוע לך על עוד מכתבים בזמן מאוחר יותר?
— כן. ידוע לי מ1922 על כמה מכת בים ששלח באמצעות הדואר הדיפלומטי בפולין. וב1924 שלח מכתבים דרך שגרירות אסטוני' בעזרת יהודי בשם שלמה טריינין.
ידוע לך על עסקים שהרבי שניאורסאהן היה מעורב בהם?
— ידוע לי שעזר לשמריהו גורארי'. הוא אסף לו כסף ועזר לו לפתוח יחד עם סלובודובניקוב מפעל ברוסטוב לייצור טאבאק.
מתי זה היה?
— בשנת 1922.
מה ידוע לך עוד על הקשר של האיש הזה עם רבי שניאורסאהן?
— ידוע לי שבקיץ 1923 הרבי שניאורסאהן נסע פעמיים למאסקווא11 כדי לעזור לעסקים של גורארי'.
איך הוא עזר לו?
— הוא היה נפגש במאסקווא עם יהודי שהיה לו תפקיד בכיר במשרד הממשל תי שהיה האחראי לייצור הטאבאק ול אחר מכן גורארי' קיבל תפקיד ממשלתי ברוסטוב במפעל שמייצר טאבאק. אני לא יודע יותר פרטים, אבל ידוע לי שהיה שם הפסד גדול וכמעט עשו לו משפט והרבי שניאורסאהן הציל אותו מהמשפט באמצעות יהודי ממאסקווא בשם מאיר יעקובסון12.
***
איזה אנשים פונים לרבי שניאור סאהן?
— פונים אליו הרבה מאד יהודים שבאים לבקש ממנו עצה.
איזה סוג יהודים?
— הרבה מהם כאלו שמסתתרים מ הג.פ.או. הרבי אומר לכולם להיות במחתרת ולא ללכת לג. פ. או.
כשהם פונים אליו — לאן הם כותבים לו? אליו הביתה?
— לא. את כל המכתבים מקבל רבי שניאורסאהן לשתי כתובות: 1) של חוניע מרוזוב13. 2) של אהרן אלטהויז14.
***
הכרת גם את אביו של הרבי שניאורסאהן?
— כן.
באלו נסיבות?
— בסוף שנת 1896 הייתי חבר בבונד ולאחר מכן הייתי נציג המפלגה בסיים. "מפלגת הפועלים היהודים הסוציאליס טיים". בשנת 1906 נשלחתי לליובאוויטש ושם הכרתי את הרבי שניאורסאהן האבא והבן.
לאיזו מטרה נשלחת לליובא וויטש?
— לפתור איזו בעיה עם בחור מה ישיבה שהיה חבר המפלגה שלנו.
מה היה הסיפור15?
— בישיבה תפסו שאחד הבחורים הוא בעצם חבר המפלגה שלנו וכשהוא חזר מאסיפת המפלגה עצרו אותו בישיבה והכניסו אותו לחדר סגור. חברי ה מפלגה שלנו לקחו את הנשק והלכו לשחרר את הבחור. היו במקום בחורי הישיבה עם מקלות, אנחנו ירינו באויר והם ברחו. שניאורסאהן, הבן, מסר את האינפורמציה למשטרה והמשטרה עצ רה את חברי המפלגה שהלכו לשחרר את הבחור.
ואיך אתה נכנס כאן לתמונה?
— אחרי האירוע הזה שלחו אותי ל ליובאוויטש כדי לנהל מו"מ עם שניאור סאהן הבן. היו לי 3 דרישות: א) לשחרר את החברים שלנו. ב) לבטל את החרם על משפחתו של הבחור. ג) לתת 5000 רובל למפלגה.
מה היתה תגובתו של שניאור סאהן?
— הוא הסכים לשני התנאים הראשו נים והתנגד לתנאי השלישי.
מה היתה תגובתכם?
— התחלנו לנקוט כל מיני דרכים אלימות נגד שניאורסאהן. בין השאר זרקנו אבנים גדולות לחלונות ביתו.
***
מה ידוע לך על קשריו של הרבי שניאורסאהן עם הפילוסוף באר צנקו16?
— הוא כתב לרבי שניאורסאהן מכת בים, פעם הוא גם בא אליו. הוא ניסה להסביר לרבי את התיאוריה שלו.
ידוע לך מה היה יחסו של הרבי שניאורסאהן לכנס הרבנים?
— יחס שלילי17.
מדוע?
— הוא סבר שבכנס יכולות להתקבל החלטות נגד הדת.
מדוע הוא סבר כך?
— כי בכנס היו אמורים להשתתף גם אנשים לא כלכך דתיים.
***
ידוע לך על תנועה מחתרתית הפועלת בשנתיים האחרונות בלענינגראד?
— כן.
מי זו התנועה הזאת?
— אלו יהודים חסידים שיש להם חדרים וישיבות מחתרתיות בכל רחבי בריתהמועצות.
מי עומד בראש התנועה?
— הרבי יוסף שניאורסאהן.
מה המעמד שלו?
— הוא נחשב אחד הגדולים בתנועה היהודית הדתית האורטודוכסית.
עם מי הוא מנהל קשרים?
— יש לו קשרים מסועפים עם הרבה יהודים בחו"ל. הוא מקיים קשרים עם יהודים בפולין בלטבי' באסטוני' וב ארצות אחרות, וכן יש לו קשרים עם יהודים בכל הערים של בריתהמועצות.
מי הם העוזרים הראשיים שלו?
איך אפשר להוכיח את הפעילות שלו?
— אצל מרוזוב בבית יש הרבה מכתבים שמהם אפשר לראות שהקבוצה המחתרתית ממשיכה לפעול ושהרבי שניאורסאהן הוא עומד בראש הקבוצה, וגם שהוא מקבל הרבה כסף מיהודים בחו"ל ומיהודים בתוך בריה"מ.
ב.
קטע מחקירה ראשונה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע1
התאריך: 27.6.162
שם החוקר: לולב
————————————
מתי הגעת ללענינגראד?
— בשנת 19243.
מהיכן?
— מרוסטוב.
במה אתה עוסק?
— בחקירת החסידות.
מה המעמד שלך בכל החוגים ה חסידיים?
— מומחה בחסידות.
האם אתה מקבל מכתבים גם באמצעים אחרים (לא רק בדואר)?
— כל המכתבים אני מקבל ואני שולח רק באמצעות הדואר. אין לי שום דרכים אחרות למשלוח מכתבים.
האם אתה שייך לישיבות?
— זה לא העיסוק שלי.
מה הקשר שלך לישיבות?
— אני בעד זה.
ממי אתה מקבל כסף לפעילותך?
— אני לא מקבל שום כסף לצרכים דתיים.
בחקירה זו רצינו לשמוע על ה קשר שלך עם פרופסור בארצנקו.
— בשנת 1925 פנה אלי אדם מסוים שהוא עוסק בפילוסופיה. לא ידעתי את שמו.
מה הוא רצה ממך?
— הוא שאל אותי מספר שאלות ב קשר למגןדוד.
מה ענית לו?
— עניתי לו שבחסידות לא ראיתי שום דבר ששייך לזה ואיני יכול לענות לו בנושא.
מדוע הפרופסור התעניין בזה?
— הפילוסוף אמר שזה מעניין לא רק אותו, אלא את כל החוג שלו.
למה הוא המשיך לשלוח לך כספים?
— לאחר שלושה חודשים קבלתי מה איש זה בדואר כסף בערך 150, מאתיים או 250 רובל.
לאיזו מטרה?
— לצורך חיפושים, שאנשים שמשוח חים בחסידות יחפשו תשובות לשאלות שלו בעניני מגןדוד.
מה עשית בכסף?
— לא לקחתי את הכסף ושלחתי את הכסף הזה בחזרה.
וזה הכל?
— כתבתי שלא אעשה שום חקירה מאחר שזה לא מעניין אותי. גם כתבתי לו שאני בטוח שגם אנשים אחרים שלומדים חסידות אין להם שום תשובות לשאלות שלו. לאחר מכן לא היה לי שום קשר עם האיש הזה ועד עכשיו איני יודע מי הוא בכלל4.
מדוע התנגדת לכנס הרבנים?
— התנגדתי לכל הרעיון הזה כי לפני שעושים אסיפה של רבנים צריכים ל קיים אסיפה של ראשי הרבנים בבריה"מ והם — ולא אתם השלטונות — צריכים להחליט האם צריכים לקיים כנס או לא.
למה צריכים לדון על כך ראשי הרבנים?
— כי רק להם הסמכות להחליט אם לקיים הכנס. ואם היו מחליטים לקיים, הם היו צריכים להחליט מה הנושא, ולא השלטונות. לא הסכמתי שכל הרבנים יחליטו מהו הנושא של הכנס. אינני מסכים שהרבנים יקיימו כנס לפי הוראת השלטונות5...
הערות
- 1. נדפס ב"כפר חב"ד" גליון 519.
- 2. התאריכים דלקמן הם, כנראה, הכתובים ב מסמכים הרשמיים, השונים מתאריכי הלידה הנכונים.
- 3. ראה לעיל ב"מבוא" ע' ו. וש"נ.
- 4. שאז הוכרח רבינו לעזוב את רוסטוב. — ראה לעיל ב"מבוא" ע' ז.
- 5. ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' רסב.
- 6. ראה אודותו לעיל ע' 10 הערה 4.
- 7. אולי הכוונה לר' יחיאל צבי הירש גורארי' (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' רלז ואילך). — ראה אודותו לעיל ע' 24 הערה 2.
- 8. הרב שמרי' יהודה לייב מדליה.
- 9. הרמ"מ אחי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. — ראה אודותו לעיל ע' 41 הערה 17.
- 10. באגרותקודש ח"א ע' שכה ואילך — מכתב ששלח לדודו הרמ"מ בשנת תרפ"ד.
- 11. בב' מכתבים מיום ה', כח תמוז תרפ"ג (אגרותקודש ח"א ע' רסג. רסו) כותב רבינו: "מאסקווא (זמני)". וראה אגרותקודש חט"ו ע' נ. ולהעיר שעפ"י רשימות מאמרי אדמו"ר מהוריי"צ (קה"ת, תשכ"ח — ע' 87) ואגרותקודש חי"א ע' כב, משמע שבקיץ תרפ"ב הי' במאסקווא פעמיים. וראה הערה הבאה.
- 12. ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' יז: בקיץ תרפ"ב בחדשי תמוזמנחם אב בא כ"ק אדמו"ר הריי"צ למוסקבא, והתאכסן בדירתו של ר' מאיר ב"ר שמעון יעקבסון, ברחוב מאלי זלאטואוסטינסקי.
- 13. ראה אודותו לעיל ע' 28 הערה 1.
- 14. אולי צ"ל: אלי' חיים אלטהויז.
- 15. ראה בפרטיות אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ד ס"ע קלז ואילך. "כרם חב"ד" גליון 3 ע' 70 ואילך. שם ע' 144 ואילך. וראה לעיל ע' 15 ובהנסמן שם הערה 25.
- 16. ראה לקמן ע' 282281 ובהערה 4.
- 17. ראה לעיל ב"מבוא" ע' ט.
- 18. ראה לעיל ע' 128 ובהערה 4.
- 1. ע"ד החקירה הראשונה — ראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' 185 ואילך (תרגום מתוך "די יסורים פון ליבאוויטשן רבין אין סאוועט רוסלאנד" — ריגא, תר"ץ — ע' 35 ואילך).
- 2. יום ה', טז סיון תרפ"ז.
- 3. ראה לעיל ב"מבוא" ע' ז.
- 4. ברשימות הרה"ח ר' אלי' חיים אלטהויז: בליל שמע"צ תרפ"ו, קודם ההקפות בא אל בית רבינו איש אחד נכרי, ובקש להציע לרבינו אשר הפרופסור בארצענקא ממאסקווא מבקש ליכנס אליו ביחידות להיכלו, וכי נסיעתו ביחוד אליו לבקרו בהיכלו. על תשובת המדבר כי יו"ט היום, ואין לרבינו שום עסקי חול בימים אלו, לא נתקבלה אצלו התשובה הזאת, וחשב כי דחי' בעלמא היא, והפציר עד בוש לעשות את הצעתו דוקא לפי רבינו דוקא. ומפני כבודו של השם פרופסור וגם מפני יראה תתאה מעט — כי על פניו הלא לא נכתב מי הוא — וילך אחד מאתנו אל השולחן גבוה, אשר שם ישב רבינו עם כל המסובים ויספר לו מהאורח הזה. רבינו לא התפעל כלל ויבקש את מזכירו ליבערמאן לצאת אל האורח לבקש סליחתו, אשר לרגל היום הגדול לא יוכל לקבלו, וכי אם ברצונו לבקרו נא לבוא ביום אסרו חג, ובכבוד יקבלהו. אחרי תשובת ליבערמאן, אמר הפרופסור: צר לי מאד אשר אבדתי זמנן חנם, אך מפני הנחיצות אשאר לחכות בלענינגראד עד אחר החג. וכן עשה. ביום אסרו חג בא עוד הפעם, ובמהרה נתקבל להיכלו וישב ביחידות אתו שעה ארוכה. זמן רב לא ידענו — אנחנו המקורבים — את מגמתו ומטרתו של הפורפסור הזה, ומה לו עם רבינו? ואח"כ נתודע לנו, כי הוא עוסק בחכמה המכוסה מבני אדם, המיוסדה על חכמת החשבון, לגלות נסתרים, ולדעת עתידות, ויש לזה גם איזה יחס וקישור לחכמת הקבלה, ולהבדיל בין קודש לחול, וכי כבר יסד חברה במאסקווא העוסקת ומתענינת בזה הלימוד, ויש להם רשיון מהממשלה על זה, והרבה מגדולי הגדולים נכנסו בהחברה הזאת בעיון גדול. והנה כאשר נודע לבארצענקא אשר בלענינגראד נמצא הגדול שבישראל, וחכם בחכמת הקבלה אשר כל רז לא אניס לי' ונהורין לי' שבילין דרקיע, וילך אליו לדרוש את ד' ולהודע את הנעלם מאתו, כי לפי דברי בארצענקא, חכמתו עמדה לו להשיג ע"י אחדות אלקותו ית' כמו שמאמינים אנחנו בני ישראל. מתשובתו של רבינו נודע לנו רק זאת, אשר אין ללימוד החסידות דא"ח שום שייכות וחיבור לעתידות כלל וכלל, ואסור לנו לדרוש במופלא מאתנו. ואת אשר נוגע לו לבארצענקא לעניניו בחכמת הקבלה ומספרי המקובלים, מוכן הוא רבינו לשרתו בזה, אך מבלי לשלול ממנו עתו היקרה לו עתה, וגם אין בידו לתרגם משפה לשפה, והנה כאשר בקרוב יבוא מ יעקאטערינעסלאוו ש"ב הרב רמ"מ שי' שניאורסאהן [כ"ק אדמו"ר שליט"א] יבקש אותו למצוא את הדרוש לו לבארצענקא מספרי המקובלים ולתרגם לשפת רוסיא ולשלוח לו עפ"י אדרסתו אשר ישאיר, כי הוא הרמ"מ יודע בטוב הקבלית גם לתרגם לשפה אחרת, יודע. שבע רצון הי' בארצענקא מתשובת רבינו, וברוב עונג ברך והודה את רבינו בעד קבלתו אותו בסבר פנים יפות, ויסע בארצענקא לדרכו. גם נודענו את דעתו של רבינו והשקפותיו על עצם מהותו של הפרופסור הזה, אשר לא בא לסוף דעתו של זה וכי כבדו וחשדו יחד וקיים בו כבדהו וחשדהו. . אחרי עבור זמן מה נתקבלה פתאום מבארצענקא לרבינו סכום מעות איזה מאות רובלים זהב. במכתב מצורף לזה אשר הוא שולח את הסכום להוצאות דרכו של ש"ב הרמ"מ שי' מיעקאטערינעסלאוו ללענינ גראד וההוצאות אשר יהי' בלי ספק בהעסק הזה. רבינו לא אחר מלשלוח לו חזרה את כל הסכום אשר קבל ללא נכיון גם עבור דמי המשלוח. בארצענקא בקבלו חזרה המעות לא מצא מנוח לנפשו העלובה, ויערוך מכתב ארוך כדרכו לרבינו, אשר בו דרש עלבונו ובשתו. . וכי אין בו חלילה שום שמץ של דופי. . ומוכרח יהי' עבור זה לבוא עוד הפעם לדבר פנים בפנים, בכדי להוציא מלבו של רבינו שום חשד עליו חנם. וכן הי' כי בא בחורף לבקר בהיכלו של רבינו עוד הפעם ואז הכירו רבינו עם ש"ב הרמ"מ שי' וכל השנה הי' ביניהם חליפת מכתבים גם התראות עם הרמ"מ שי' בביתו של בארצענקא.
- 5. ראה לעיל ב"מבוא" ע' ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.