274

מלוים כי עוד מעט ויביאוני לחדר החקירה ודרישה, ושם אוכל לנוח.

דברי המלוה פעלו עלי רושם כפול, נודעתי כי מובילים אותי אל החקירה ודרישה כי מכל התערוכה הי' כעין הובלה לדין ירי' ר"ל ועוד כי ראיתי אשר גם בתוככי אנשים כאלו מרחף רגש אנושי המתעורר לקול אנקת אסיר.

רגעים אחדים עמדתי ואחגור שארית כוחי ללכת הלאה.

פה, הראה אחד המלוים בידו השמאלית, פה עלינו לחכות עד בוא פקודה.

כאשר העמידה בלא סמיכה כבדה לפני במאד נשענתי אל הכותל.

בעמדי כה, פנה אלי השני מהמלוים ויאמר, ניע זאוודעוו טיעבא זאווטרא אילי פאסליע זאווטרא, טיעבע ז?בוט פיליולי. אינני מקנא לך מחר או מחרתים יתנו לך קטניות (כינוי לכדורי מות, כלומר משפט מות ע"י יריית קנה רובה).

חבר — אומר חבירו — מדוע כה תגיד התוכל לדעת את אשר יגידו השופטים ויחליטו, עלינו רק לעשות מלאכתנו ולא יותר.

אנכי — אומר המתחיל לדבר — שמעתי דברי החבר מ. אשר אמר כי במשך לא יאוחר מן שלשה ימים יוגמר הדין אל הפועל, טרם אשר יספיקו הגבירים האדירים להשפיע על ראשי המנהיגים.

שומע הדברים פעלה עלי רושם עז ומקרב נקודת לבבי התפללתי אל ה' כי יחזקני ויאמצני לדבר בעת החקירה והדרישה מבלי חת.

עודני מהרהר בלבי והדלת נפתחת בקריאת קול אדיר נגיד ומצוה, הביאו את האסיר הנה. תנו את תעודת האסיר 31604 [האסירים המובאי' אל החקירה ודרישה נקראי' על שם המערכה ומספר החדר ומספר האיש היושב שם בעת ההיא. 3 מערכה, 160 חדר, 4 האיש] ואחתום, ולכו לכם.

בבואי החדרה פלצות אחזתני, מהשלשה אנשים אשר ישבו וקנה רובה מונח אצל כל אחד ובפנות הבית כלי משחית שונים, ופני האנשים זעומים ומעיניהם יתפוצץ מבטי דקירה וזעם.

אורך החדר כשמונה אמות ורוחב כחמשה ובו שולחן וכמה כסאות, חלון אחת גדולה ורחבה אשר זכוכותי' משוחים בצבע שלא יוכלו לראות מאומה.

בקרבי אל השולחן הגיד לי אחד...²⁵