269

בשם החוק הנני פונה אליכם פקיד מערכה הששית להודיעכם, כי הנני מודיע מחאת רעב — גאלאדאייקע — עד אשר ימלאו דרישתי לתת לי התפילין והספרים. והא לכם מחאתי כתובה כחוק.

בקראו המחאה התקצף למאד ויגש אלי וירים ידו להפחידני, אך לא עשה לי כל מאומה. והשומר פעטיא אמר צריכים היו להורידו לבאר, ושם ירגע וינוח מרגשתו.

כן אמר הפקיד אספר להפקיד העליון השונא אסירים מפונקים, ויאמר פעטיא: טאגדא²² אק סובאטא בודיעט גיליאט אוו ר?איי. ויתענג והפקיד פנה אלי באזהרה לבלי ארהיב עוד לקרוא אותו ולבא להפריע את המנוחה אשר בגלל זאת ברשותו להושיבני במחשכים, ובדבר המחאה של רעב יקיים כחוק וביום המחרת או ביום השלישי ישלחנו למטרתו, ויסגרו את הדלת.

ביקורו של הפקיד עשה רושם עז על האסירים, וכאשר נעלמו עקבי הפקיד הנה שלשת האסירים התחילו להתלחש ביניהם ומגודל כאבי לא שמעתי.

כעבור איזה שעות כאבי הוקל והתעטפתי בטליתי ואתפלל תפלה ארוכה. גם אמרתי מזמורי תהלים על פה.

בעת תפלתי בא מועד הטיול של האסירים אך בראות הפקיד כי הנני מתפלל לא הפריע אותי.

כבר בא מועד חמי הערב הניתן להאסירים. אנכי כמובן לא לקחתי מים, וכעבור זמן מה בא פקיד הטיול, ויקראני ללכת לטייל, כי חוק הוא אשר גם האסירים היותר כבדי און צריכים לטייל שעה קלה בכל יום. רק שאותם מובילים אחד אחד לבד, ואנכי מיאנתי ללכת.

בה בשעה בא הרופא בלוית הפקיד, ויבקרני, ויתן לי תחבושת להניח על הפצע חבורה וישאלני באיזה אופן כה נפצעתי, ולא עניתיו מאומה, רק פניתי אל הפקיד בדרישה לתת לי התפילין והספרים. והוא לא מצא לנכון גם לענות לי.

היום עבר והלילה פרשה כנפי' וקול הכרוז נשמע "בא מועד השינה. שכב לישן".

האסיר היהודי ש. פנה לי את מקומו באמרו כי הוא ישן עם האסיר ס. או ק. גם כר נתן לי, ויאמר לי מהרו לישן כי בעוד שעה יותחל רעש המובלים אל הקומה התחתונה ואנחתם וצעקתם המרעיש ומרעיד את הלב.

האסירים כבר שכבו במקומם ואנכי עוד ישבתי. השומר פעטיא הביט דרך האשנב וירא כי עודני ער ויפתח את החור אשר בדלת ויזהירני לישן. אנכי הגדתי לו, אשר רק בשעה האחד עשרה אוכל להתפלל ערבית, ואחרי כן אשכבה לישן. ואשר ע"כ יגיד לי האם כבר הגיע מועד האמור.

הוא לא הושיבני אף חצי מלה, ויסגור את החור וילך לו. ואנכי נשארתי לשבת ואחזור מאת אשר אדע בעל פה.

עבר איזה זמן, ופעטיע האכזר מביט בהאשנב, ויגד לי, כי הגיע המועד אשר אמרתי לו.

התפללתי ערבית ועודני באמצע פרשת שמע, וקול צעדים כבדים נשמעו ואחריו פתיחת דלת חדר לא רחוק מחדרנו וכרגע נשמע יללת איש בנהימת