267

האם מהפכה נעשתה, כי זה כשבוע ימים אשר בכל לילה ולילה מובילים מאות אנשים, דרך מבוא חדרנו, לטבח. ושומעים אנחנו אנקתיהם וצעקותיהם.

זה לי שני חדשים שהנני יושב פה ולא שמעתי כאלה עד שני שבועות מקודם, בשני שבועות האחרונים סער ורעד. ויסבבוני בשאלות שונות מתי לקחו אותי, בעד מה, ואיך זה נפצעתי קשה עד כי נקרע בשר בטני וארכובי כמו עם מטיל ברזל, והדם שותת.

הוא מדבר אלי בשפה המדוברת זורגאן והאסירים ק. ס. פיהם פתוחה בתמהון רב, ואנכי אינני עונה לו עד מאומה משני טעמים, הראשון כי כאבי גדול עד שאי אפשר לי לדבר והשני כי ירא אנכי פן בין מרגלים מושבי אשר יעלילו עלי, כי שמעתי אומרים בשם בקיאי' בבתי מושב אלה, אשר איש שחפצים להוציא מאתו דיבורים וענינים נסתרים מושיבים אותו בתוככי אנשים הנראים לנוחים ובהמשך הימים שהוא יושב עמהם מגלה לפניהם מסתרי לבבו.

נשמע כרוז "עמדו, בא מועד העמידה".

ולקול קריאה זו, כל אחד האסירים מזדרז לקום ממשכבו. כי כאשר יביט השומר בהאשנב כי עודנו שוכב, יענשנו.

כעבור איזה זמן נשמע כרוז "הכונו לקבל לחם" וכל כרוז נכפל פעמים שלש ארבע וחמש פעמים, ועושה רושם חזק על כל אסיר ואסיר.

נשמע רעש בהמבוא כי פותחים מנעלי החלונות או החורים אשר דרך בם נותנים המזון להאסירים.

החור נפתח והפקיד בלוית משרת נושא לחם קורא בשם.

פערוי¹¹ ברי חליעב, ויקרב האסיר ק. אל החור ויושט לו הפקיד פרוסת לחם.

וטראי ברי חליעב. ויקרב האסיר ש. אל החור ויושט לו הפקיד פרוסת לחם.

טרעטי ברי חליעב, ויקרב האסיר ס. אל החור ויושט לו הפקיד פרוסת לחם.

ציטויארטי? ואנכי יושב במקומי ואלונטית עם מים מלוכלכת בכתמי דם על ארכובי ובטני. טיעבע חליעב יעשצא ניע פאלאגאיעטסיא, בודיעט ראספראזעניע טאגדא דאדים.

עניתיו מניע¹² חליעב ניע נוזען, דאייטע מניע קאראנדש מניע נוזנע פיסאט זאיאווליעניע.

טיא¹³ — עונה הפקיד — אוזשע פיסאל 3 טעלעגראמע, אי דאסטאטעצנע, צטא חאצעש יעשצא? דאואלינע טיעבע דוריט נאצאלסטוא גאלאוא טואים צופאחא, פיסאט זשזי אטוועט קאראנדאש ניע דאם.

סאגלאסנא¹⁴ — עניתיו — זאקאנא ויא דאלזשני איספאלניט מפּיפּא טרעבאואניע י?א ופראוע פיסאט דאזשע 100 טעלעגראם קאזשדי דיען.