245

אנכי רצתי הביתה, באתי והנה שמחה בבית, אין איש יודע אי' הייתי, ואין מי שואל אותי, כבוד אמי מורתי הרבנית תי' בחדר אבא ובחדרים הראשונים נקבצו רבים מבני משפחתנו, שם כבוד אמי זקנתי הרבנית, דודיי רז"א ויבדלו לחיים טובים רמ"מ ור' משה ליב, דודותיי דבורה לאה, בתי' ותבדל לחיים טובים בתי' וחי' מושקא תי'.

חפץ הנני במאד להכנס לחדרו של אבא, תאב הנני לראות פני אבא אשר זה כשבועים לא ראיתיו, אבל אין מניחים אותי, ובין הנמצאים בבית הי' גם מורי ר' ניסן ז"ל ואתבונן כי טוב אשר אספר לו כי הייתי באהל, ואפשר יגיד לי מה לעשות עתה לטובת בריאותו של אבא.

ואקרב אל מורי ואדברה אתו בלט, ואספרה לו ככל אשר עשיתי, ויאמר לי כי טוב עשיתי, ועתה — שואלני — האם כבר שתית חמין, לא — עניתי — אם לא שתית עדיין חמים — אומר מורי — לא תשתה ולא תאכל כל היום ותתענה, עתה תלך להתפלל ותתפלל במנין ואחרי כן אגיד לך מה תעשה.

בקשתי את מורי, אשר לא יגלה את סודי, והבטיחני על זה, ואלך להתפלל, וקיימתי בכל סדר היום כפי שהגיד לי מורי.

ברור הי' לי, כי תפלתי באהל אבותי הקדושים פעלה החסד והרחמים מאת האלקים, ומאד חפצתי לילך עוד הפעם להודיעם כי הי' הקריזיס ולבקש רחמים כי ימהר השי"ת רפואתו ברפואה שלמה, אבל יראתי להגיד זאת.

בשעה החמישית נועדה התועדות הרופאים, ואנכי הגם כי כבר התפללתי ערבית בציבור בכ"ז לא טעמתי מאומה וקרוב לשעה הששית יצאו הרופאים מחדרו של אבא ופניהם צהובות, גם החום סר כולו, ועתה דרוש הנהגה מסודרה ומנוחה שלמה.

הרופא באגאראדסקי הי' מחבב אותי במאד, כי בהיותי בן חמש (קודם נסיעת יאלטע) הייתי — ל"ע — חולה גדול, גם מסוכן, והוא ריפא אותי¹⁶², ואנכי הייתי ממלא בדיוק כל פקודיו בלקיחת הסמי מרפא ושארי הנהגות אשר בזה לקחתי לבו של הרופא דייקני זה.

מה עתה עצב — שואל אותי הרופא באגאראדסקי — תודה לאל אביך מתרפא ועוד איזה ימים יהי' בריא, ופונה אל חבירו הרופא ברודא ואומר, חברי עתה עלינו להעריך סדר הנהגתו של החולה במאכל, שתי', ומנוחה.

הנני מתגעגע מאד — אומר אני אל הרופאים — לראות את אבא, כי זה כשני שבועות אשר לא ראיתיו, כי כל העת לא נתנוני לכנוס לחדרו, וכוסף הנני לראות את אבא.

הרופא ברודא הנה מלבד אומנתו, הי' מכבד מאד את כל משפחתנו, והי' אוהב נאמן להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בפרט, כי כמה פעמים הי' בא אליו בביקור, ביחוד אליו בחדרו, כי הי' איש תבונות ואוהב מחקר, ולא פעם ושתים היו שוחחים בעניני מדע שונים.

הרופא ברודא עמד ממקומו וילך לו לחדרו של אבא, ויתמהמה כעשרה מינוטין ויבוא חזרה וישב לשתות חמין עם הרופא באגאראדסקי שהי' אוהב לשתות טיי עם חלב ונופת רב וישיחו עם אנשי הבית, אשר על כולם שרה אור צוהל.