235

וכה סיפר¹³³ החסיד ר' אייזיק זצ"ל¹³⁴: בהיותי אברך הייתי בין הצעירים אצל רבנו הגדול, ופעם אחת שמענו מאמר על שלשה דברים העולם עומד, והדרוש הי' עמוק מאד ולא ידענו אותו.

על ידי השתדלות זקני החסידים זכינו להבטחה אשר אחר התפלה ביום א' יכנסו כעשרה אנשים לחזור המאמר לפני רבנו הגדול, ואנחנו האברכים הצעירים גם לא קוינו להיות בין הזוכים לכנוס פנימה בג"ע העליון.

— כן הי' סגנון הלשון בשנות קדם, בין התלמידים אשר ישבו בליאזני בשנות תקל"חתקנ"ט, היו קוראים את מקום בית מדרשם בשם היכל, החדר הראשון אשר בו היו מחכים לכנוס על יחידות בשם ג"ע התחתון, והחדר אשר בו ישב כ"ק רבנו הגדול, ג"ע העליון. —

בעת ההיא הי' כ"ק רבנו זה ילד קטן — מספר החסיד ר' אייזיק — וכל היום הי' בחדרו של רבנו הגדול, כי רבנו למד אתו אמירת הברכות, והי' מדבר בשפה ברורה, והי' בקי בברכות השחר, ק"ש, ברכות הנהנין בעל פה, וקורא אותיות שבכתב ועברי במהירות כנער בן שש שנים, וכבר ידע כמה מעשיות מתורה שבכתב ונביאים ראשונים ואחרונים.

***

יודעים היינו כולנו, כי רבנו הגדול מחבב הוא את נכדו זה, כי כולנו ידענו אשר אמו הרבנית היתה אשה גדולה בדעת ויראת אלקים, ומסורה לרבנו הגדול כאחד החסידים הגדולים.

ויתרון חשיבות הי' לה בקרב החסידים, כי כולנו ידענו אשר חיי רבנו משנת תקנ"ג והלאה הוא תודת מסירת נפשה בפועל עבור רבנו הגדול, וכולנו החסידים החדשים בנינו ובני בנינו נהנים לאור רבנו הגדול בגללה.

***

הסכסוכים בהענינים בכלל, ובעניני ארה"ק בפרט, וחילופי המכתבים בין רבותינו שבאה"ק זצ"ל ורבנו הגדול, והדלטוריא שהכניסו בין אדמו"רי וואָהלין זצ"ל ורבנו הגדול, החשיכו אז מאורות ישראל קדישא, ומעשה שטן הצליח, ורבנו הגדול חשב אשר בא עתו, עת שקיעת השמש.

באחד הימים¹³⁵ סיפר רבנו הגדול, לבתו הרבנית הצדקנית מצב הענינים, ואשר מרגיש הוא כי עת כבדה היא, והקטרוג גדול במאד, ויצטער במאד על מצב החסידים ותורת הבעש"ט.

בת רבנו הגדול הבינה כי המצב הוא איום ונורא, ואשר בתוצאותיו תלוים חייו של רבנו הגדול, וימים אחדים היתה מבולבלה מאת אשר שמעה ותחליט כי מחויבת היא לגלות ליחידי סגולה ולהתיישב עמהם, וגמרה בלבה למסור חיי' בעד חיי רבנו הגדול.

בת רבנו הרבנית הצדקנית קראה