228

שאלה זו התעוררה בשלשים שנה האחרונות בערך, כי קודם לזה לא נשאלו שאלות כאלו. הכל ידעו כי החסידות היא סמי המרפא של הארת הנשמה המלובשת בגוף, החסידות מעוררת את הנשמה מהתעלפותה¹⁰⁴, מקיצה אותה משינתה, ומדיחה את הגוף לטהרו מזוהמתו.

החסידים בימי רבינו הגדול נ"ע היו מחולקים בשני מפלגות רחוקות זו מזו, הריחוק הי' ריחוק עצמי, ריחוק מהותי, כלומר מהותים נבדלים בעצם ענינם.

מפלגה אחת היתה בעלי דעה גדולה ורחבה בידיעת התורה, רובם (בזמן הראשון) היו בקיאים בש"ס בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, רמב"ם וד"ח שו"ע במקורם, ספרי הקבלה הידועים וספרי מחקר.

והמפלגה השני' היו אנשים בינונים בידיעה, ומהם גם פשוטים ביותר, אבל בכל דבר מצוה והנהגה טובה אשר עשו הי' כל כוונתם אשר יהי' לשם שמים כפי הכוונה אשר יודעים ומבינים מביני מדע, והם עוררו את מדת האמת וטהרת הנקודה הפנימית שלהם.

סבת התחלקות בפלוגות האמורות המה כנודע אשר רבינו הגדול נ"ע נסמך מאת מורו ורבו כ"ק המגיד נ"ע בתור מדריך ומנהל עדת ישראל בפלכי רוסיא הלבנה וליטא.

***

ידוע¹⁰⁵ כי ההתנגדות הכי גדולה אל תורת והדרכת הנהגת מורנו כ"ק הבעש"ט נ"ע היתה מליטא בכלל ומעיר הבירה ווילנא יע"א בפרט, והתחלתה היתה עוד בשנת תקט"ו, או קודם לזה, היינו עוד בחיי מורנו כ"ק הבעש"ט נ"ע ששה שנים בערך.

כשהתחזקה תורת מורנו כ"ק הבעש"ט נ"ע ע"י אמצעות תלמידים שרי התורה וגבורי יראת אלקים התחדדו פני המלחמה על ידי גדולי התורה מכת המנגדים אשר כוונתם היתה לשם שמים.

סבת יראתם של המתנגדים היתה — מאורעות שונות של הפילוסופיא החדשה של שפּינוזה, התפשטות המופתים ע"י קבלה מעשית, מעשה התועבה של שבתי צבי ימ"ש, כת פראנק, ונוסף ע"ז בדידותם של גדולי התורה בליטא, ריחוקם מן החיים ואמונתם בדוברי שקר על מורנו כ"ק הבעש"ט ותלמידיו, כל זה פעל ועשה שמות בתוככי ישראל.

צוואת מורנו כ"ק הבעש"ט נ"ע והסתלקותו גרמה התאחדות התלמידים וחיזוק רוחם ללכת שלובי זרוע בהסתדרות שיטת ההדרכה של עדת בני ישראל עפ"י הוראותיו של מורם ורבם הקדוש.

התמנותו של מורנו כ"ק המגיד נ"ע גאונותו הגדולה והרחבה בחד"ת בנגלה, וחידושיו הרחבים (לפי ערך זמן ההוא) בגילוי סתרי תורה ועוצם גודל שקידתו באריכות התפלה, הלהיב לב חבריו תלמידי מורנו כ"ק הבעש"ט נ"ע והותחלו להראות נטעים חדשים בכרם ישראל.

קבוצת התלמידים החדשים אשר