227

ואחרי שהאסיר יודע כל חוקי האסירים, סדריו, ארחות הפקידים נימוסיהם והנהגותיהם אז הוא אסיר נכבד.

***

כאמור, אין מורה שעות בחדר הכלא, ולזאת עפ"י הכרוזים של הקיצה, חלוקת לחם, חמין, אוכל, דייסא, חמין, שינה יודעים בערך שעות היום, כי בקיץ זמן העמידה מחצי השביעית עד השביעית, לחם חצי השמינית, חמין מחצי התשיעית והלאה, אוכל משעה ראשונה והלאה, דייסא משעה חמישית והלאה, חמין השני משעה הששית עד שעה השביעית בערך, שכיבה חצי האחד עשרה.

***

איתא במדרש⁹⁹ ומנין ידע משה מתי יום ומתי לילה כששמע שמלאכי השרת אומרים קדוש, ידע שהוא יום וכששמע אותם אומרים ברוך, ידע שהוא לילה.

***

טרם עזבי את חדרו הקטן של הפקיד הראשי דמחלקה הששית שאלתיו, איזו שעה היא, ובחסדו הטוב הרשה לי להביט בשעונו אשר על ידו השמאלית, והראה חמשה מינוט קודם שעה הששית.

***

הזמן הוא ארוך וקצר, ואינו אלא תלוי בתוכנו. לפעמים הנה שעות רבות עוברות כרגעים אחדים, ולפעמים הנה רק שלשה שעות נמשכות ונראות כזמן ארוך ארוך מאד.

נזכרתי בהיותי ילד בן י"ב שנה — תחלת שנת השלש עשרה, אלול תרנ"ב — חתונת דודתי¹⁰⁰ הכבודה¹⁰¹ עם ב"ג ר' משה שי' הכהן הארינשטיין ביום ועש"ק בי"ב אלול¹⁰² היתה החופה למז"ט ובמוצאי ש"ק אחר ההבדלה בשעה התשיעית בערך, באו המחותנים והרבה חסידים אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, עם ביקור (וויזיט) לשתות חמין של מוצש"ק.

לפי מצב הזמן של שמחה נהפכו המים חמין למים מחממין, כוס של שמחה, סעודת מלוה מלכה, ובשעה האחד עשר כבר היתה השמחה בהתגלות והחדר הגדול של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אשר ארכו שנים עשר אמה על עשר אמות, וחדר הביאה אשר ארכו ורחבו כחדר הראשון היו מלאים אנשים.

ובחצי שעה השתים עשרה התחיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר הדרוש כל הנהנה¹⁰³, ובין הבאים על החתונה היו חסידים בעלי הבנה ובעלי עבודה, וגם הבעלי בתים היו בעלי דעה אשר ההשגה והפועל היו בלולים יחדיו ומתאימים אל אמיתת תורת החסידות.

***

כבר נשאלה שאלה גדולה בבית מושב חסידים בעת התועדותם יחדיו: החסידות מה היא אם השכלה והבנה, או הדרכה והנהגה בעבודה בפועל.