225

כלים רקים שהביאו בהם אוכל, ולשילוח זה צריך הוא לצרף רשימת הדברים שהוא שולח, ויכול לכתוב מלה אחת מבריאותו אם בריא הוא חולה, ומעבר השני יכול הוא לכתוב מה שהוא מבקש שיביאו לו אוכל או בגדים.

יב) פעם בשבוע ביום הששי מביאים אוכל להאסירים על משך שבוע, ויש סדר מיוחד באופן מסירתו ונתינתו עדי בואו אל בית אוצר פּקיד הראשי של המחלקה אשר האָסיר נמצא ברשותו.

והנה מלבד הביקור שמבקרים בעת הקבלה בבית הפקידות של בירת שפּאַליערנא, הנה עוד ביקור פרטי ישנו בעת מסירתם אל האָסיר בבית אוצר הפקיד של המחלקה.

כל דבר אוכל של עידון ותענוג אסור למסור בשביל האסירים, וכל דבר הנמסר אסור שיהי' חתום, או שלם, ולכן גם לחם הנמסר הוא נחתך לחלקים קטנים פן נמצא בתוך הלחם איזה כתב או רושם, וכן הבגדים נבדקים במקום התפירות.

***

בהגיע יום הששי כל האסירים שיש להם בני בית, או קרובים מחכים אשר יקראו אותם אל הפּקיד של המחלקה לקבל את הנשלח לו מביתו או מקרוביו.

הליכה אל אוצר פקיד המחלקה והובאת השילוח מגביה רוחו של האסיר ואם כי גוף כתב ידו של המשלח עם רשימת הדברים הנשלחים נשאר בבית פקידות פקיד המחלקה, אבל בכל זה הלא ראיית כתב ידם של הבני בית מחי' נפש האסיר.

וישנם בקיאים כאלו אשר רשימת הדברים הנשלחים כותבים על פסת בד ותופרים אותה אל המעטפה של בד או השק אשר בה שולחים את האוכל והבגדים, ובאופן כזה נשאר כתב ידו של המשלח אצל האסיר.

כאשר האסיר מביא את השילוח לחדר כלאו, פונה מקום היותר חשוב עבור הפּאסילקע, והיש לך מקום יותר חשוב מכמו המטה שלו, אשר בה ישתמש כמעט כ"ד שעות היום, עלי' ישן, עלי' שוכב, עלי' יושב, עלי' בוכה, עלי' צוחק, עלי' חולץ עצמותיו, ועלי' ירדום גם בשעות איסור השינה.

באהבה וחיבה ובזהירות לוקח הוא האסיר את הפּאַסילקע ומניחה על המקום היותר חשוב אשר פנה עבורה, ובעינים בולטות מביט הוא על כל תפירה ותפירה שבשק המעטפה של הדברים הנשלחים, ומסתכל בה מכל עבר ופנה.

במתינות גדולה קורא הוא הכתוב בהפסת בד הדבוקה בהשק, ומדייק בכל אות ואות, מחפש הוא בין השיטין, לא מבעי אם איזה תיבה חסירה אות או יתירה, ענין הוא לדרוש בו איזה רמז או ידיעה, גם אם אות אחת גדולה ואחת קטנה, בודאי מסורה היא.

בשבע חקירות מפלפל הוא האסיר בינו לבין עצמו, חוקר ודורש מדוע באות זו יש קוץ ממעל או מתחת ובאות זו איננו, הרי שני צדיקן לפניך, מדוע עוקצו של זה חד יותר מעוקצו של זה, הרי שתי גימלן לפניך מדוע בטנו של גימל זה עבה יותר מבטנו של חבירו שמא תאמר שתי ידות כתבום, הריני מכיר, כי יד אחת כתבתם, אלא מאי? רמז הוא, אך מה הכוונה ברמז זה.

נגמר בדיקת הכתב, ומתחלת בדיקת השק, כלומר המעטפה, וכאן האסיר שואל, מפני מה בשבועה העברה שלחו במעטפת שק של נופת, ובפעם הזה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.