223

וכאשר פּקדו עלי לישן, והייתי אז יחידי בחדר זה ולא חפצתי עוד לישן ואשב לי ואקטר מקטרת, השומר הביט בהאשנב הלזה (כן הוא מראה בידו) ויצו עלי ברוגז כי אשכב לנוח, ועניתי לו במלה משולשת (הנהוג בין הרוסים) ועוד לא גמרתי לגמור מקרתי, והדלת נפתחה, והשומר מצוה עלי ללכת אחריו ואקום ואלך אחריו, והולכים אנחנו סולם אחר סולם, עד אשר ירדנו לפרוזדור מרתף הבית ויפתח אחד הדלתות ויצו לי לכנוס שמה, נכנסתי ואדמה כי הולך הוא אחרי, אך כרגע שמעתי אשר הדלת נסגרת.

פּסעתי — מספּר — פּסיעה אחת והנני ברפש, והאויר מחניק ואצית עץ גפרית ואראה כי חדר גדול הוא כחמש אמות על חמש אמות, הכתלים רטובים ועליהם מרחשים תולעים גדולים לבנים שחורים ארוכים, וכל הלילה עמדתי בבצה עד קרסולי ומזמן לזמן נעניתי בידי לגרש העכברים הגדולים אשר קפצו עלי, וקולם הי' מבהיל ומפחד אותי.

נדמה הי' לי אשר זה ודאי יום שלם הנני יושב במרתף, ואכילה? (שואל האסיר ק.⁹⁶) טאַם⁹⁷ ניע חאָטשעטסיא — טאַם אי קוריט ניע חאָטשעטסיא, ניטשעוואָ ניע חאָטשעטסיאַ, פּאָטאָם סלישו טשטאָ דווער אָטקריוואַיוט, דומאַיו טיעפּער נאַ ראַסטרעל פּאָוועזוט, סלישו קריק, חאָדי סיודאַ, אָטוועטיל ניטשעוואָ ניע ויזשו קודא איטי, וואָט טאָגדאַ נאטשלאניק דאַל סוויעט אווידיעל, טאַם אי קאָיקאַ זשעלעזשנאַיא יעסט קאַק זדיעס, נאָ באָזשע מאָי, קאק סטראַשנאָ, אידי וואָן אָט סיודאַ — פּריקאזאל נאטשלאניק — סייטשאס ווישאָל, סטופּאי נא ליעסניצו — פּריקאזאל נאטשלאניק — סלאווא טיעבע האספּאדי — דומאיו ניעט ניע ראסטרעל —

טיעפּער — גאוואריט נאטשאלניק — בודעש זנאט קאק זדאָראָוואטסיאַ נאַטשאַלסטוואָם, באָלשע פּאָ נאַטשאַלניקו ניעלזיאַ דיעלאַט, טי אַרעסטאָוואַני אַ יאַ