221

חמין, כי פעמים ביום נותנים כד מים חמין לאיש, אבל כד אחד ולא יותר, כל כד עשוי שיש לו בית יד, ועל דרך הרגיל אוחזים הכד ע"י אמצעית בית ידו, אבל לפעמים הפקידים המחלקים מצוים לאחוז את הכד ולא בהבית יד, וכוונתם לצער ע"י החום הגדול, עוד זאת כי כל אסיר צריך הוא לקבל בעצמו המנה שלו דוקא, וכאשר אנכי לא חפצתי לקום ממקומי לקבל בעצמי מנת חלקי וכוסי במים חמין (ביום הששי י"ז סיון, כי ביום ד' ויום ה' עד פעם השני' של חלוקת מים ביום הששי ישבתי בתענית) נשארתי בלי מים, ורק אחרי כן, כאשר יבואר הלאה במקומו הובא לי מים ביחוד.

ח) כרוז יוצא חדר פלוני הכונו לטייל, כרוז זה של טיול מתקבל בנעימות גדולה בין האסירים, המחכים על זה יום תמים, עשרים וארבע שעות, כי חוק הוא להנתן לכל אָסיר ואָסיר ללכת רובע שעה בכל יום ויום לטייל בשמירתם של פלוגת שומרים מיוחדה.

***

הטיול הלזה, מלבד עצם ענינו לצאת אף לשעה קלה מן החדר, לשאוף אויר, לראות את הרקיע, ללכת, מאות אמות בהילוך, לרדת מן הסולמות של ברזל, הנה עוד תוכן גדול בזה, לראות אנשים פן יקרה ויזדמן מכירים, כי הלא אלפי אנשים, אנשים שונים יושבים שמה, בעלי מדה, רופאים מומחים, אינזינערים, עורכי דין, פּרקליטים, סוחרים, כהני הדתות, בעלי דת שונים, זקנים, צעירים, אברכים, בעלי מלאכה שונים, עוד ועוד.

הטיול הלזה נוטל הוא חלק גדול אצל האסירים, תחלה חושבים ומהרהרים איך להתנהג בעת ההילוך באופן אשר הטיול הלזה יביא איזה תועלת מלבד נשיבת האויר, ובעת ההילוך לפעמים מצליח לראות איזה מכיר, ולפעמים ההצלחה משחקת כי גם מתדברים ברמיזה אף כי השמירה גדולה היא במאד.

והטיול הלזה נותן ענין לענות בו גם אחרי כן, בבוא האָסיר חזרה לחדר כלאו, לפעמים נשבר ונדכא רוחו של האָסיר עוד יותר מתחלה, בסיבת חזותו אנשים שונים, ולפעמים פּועל התחזקות הרוח, אבל בכל אופן הטיול הוא דבר הלוקח לבו של אָסיר.

הטיול הלזה אין לו שעה קבועה במשך היום, כי זמנו הוא במשך י"ב שעות היום היינו משעת קימה עד שעה השביעית אחר הצהרים, ובהשמע כרוז ההילוך של חדר זה, האסירים מכינים עצמם אל העונג הבא וכל רגע לשעה ארוכה יחשב.

וסדר מיוחד יש לו לטיול זה, אחרי צאת כרוז ההכנה לטיול, בא איש מיוחד לבקר בהאשנב האם האסירים מוכנים ואחרי כן בשעה קלה פּותחים את הפּתח, ופּקיד מיוחד עם פּלוגת חיל מזוינים באים לקבל את הנאקלייקעס להוליכם לטייל.

ראש הפּלוגה הלזו, הוא מין אדם שחור כגחלת, גבוה כארז וכתיפיו רחבים, מבנה גופו איתן, ולבושו אדום ושחור, ומעוטר בתכשיטי כלי חבלה, מראהו כשד משחית, ובהבטה אחת יכול לבלוע מאה אסירים, וקולו כקול ארי', ותמיד חורק בשיניו, תאב הוא להעיק ולהציר את היצורים הללו, ומה מאושר הי' אם הי' יכול למלול את אחד היתושים הללו.

בהפּתח הדלת, ראש הפּלוגה עומד ומסתכל בכל הנעשה בחדר פּנימה ויוצא