218
אנכי לא שמתי לבי לדיבוריו ואתבונן אל הבנין הגדול של בירת שפּאַליערנא, ואתפּלא על הכשרון הגדול שהי' לו להאדריכל לבנות בנין כזה מעובד ומשוכלל בעיבוד ושכלול כזה אשר יתאים לכל עניני האסירים, ומקומות מיוחדים להעיק ולהציק ללחוץ ולענות בני אדם.
הבנין שפּאליערנא מתוכו הוא בית בתוך בית, חומה בתוך חומה, חומה אחת גדולה מקפת מכל ארבעה צדדי', חומה אחת מרובעת כמאה אמה על מאה אמה, החומה הפּנימית עשוי' היא כתיבה מרובעת ובקיר החומה מכל ארבע צדדי' חדרים תאים עם דלתות של ברזל, בין החומה הפּנימית להחומה החיצונית פּרוזדור כרוחב ששה אמות בערך ובקיר החומה החיצונית חלונות גדולים וגובה כשמונה אמות, ובהשמונה האמות הללו הם שלשה קומות, קומה התחתונה, וממעל לה קומה שני' ועלי' ממעל קומה שלישית.
מסביב לקירות הבית חומה הפנימית סובבת והולכת אצטבא רחבה כאמה ורבע אשר בסולמות של ברזל עולים עלי' למען לכנוס אל החדרים והתאים, והרוחב אשר בין החומה החיצונה להחומה הפּנימית למטה היא כעין רחוב אשר ממנו עולים בסולם של ברזל אל האצטבא הראשונה המשמשת הילוך לקומה השני', וממנה שביל סולם ברזל אל האצטבא השני' שהיא הקומה השלישית.
ועל האצטבא הנני מטייל עתה מחדרו של הפּקיד הראשי אל החדר מאה וששים, אי' הוא לא אדע עדיין כי הולך הנני אחרי פּעטיא המדבר ומבהיל אותי בסיפּוריו שנעים לו במאד לראות שפיכות דמי העשירים וכהני הדתות אשר פּעם חכה על יציאת נשמתו של אחד המומתים כי עליו הי' להשליך שבעה גויות מומתים אל אחד הבארות אשר מתחת למכפלה השני' שבמרתפי הבית, וכולם כבר זרקם, רק אחד עוד פרפר, אי87 ניע חאָטיעל וויפּוסטיט דוך.
אָן88 — ממשיך סיפורו — ביל טאַקאָי קאַק טי בליעדני אי פּאָלני, אי חאָטיאַ אָן ביל פּיאַטי ווסיאָטאקי ווידערזשאַל באָלשע ווסיעך, ווסיאָ ווריעמיא דראגנול טאָ רוקאָי טאָ נאגאי.
טאָוואַרישטש89 אושאָל זאַ פּאָלוטשקו, זדאָראָוואָ זאַראַבאָטאַל 420 צעלקאָוויך (עבור כל הריגה ר"ל משלמים ששים רוביל) אי טרי בוטילקי וואדקיא א מאיא ראבאטא וויעסטי איז קאמערי, פּריוועסטי אוו פּריגאטאוויטעלניויוא אי ראזדאוואט א קאגדא אוזשע ווסיא קאנטשענא טאגדא אובראט חלאם, ווימיט פּאָלי אי סטיעני אָט קראָווי.
טאָט90 יעשטשאָ ניע גאָטאָוו, רעשיל איטי בראַט קרוזשקו טשאַי אי פּרישאָל
הערות
- 87. ולא רצה להוציא רוחו.
- 88. הוא הי' כמוך, חיוור ובעל גוף, והגם שהי' החמישי, בכל זאת האריך יותר מכולם. כל העת פרפר, פעם בידו פעם ברגלו.
- 89. חברי הלך לקבל שכרו. השתכר היטב בעד עמלו. 420 רובל ושלושה בקבוקי יי"ש. ועבודתי להובילם מהכלא, להביאם להכנה, ולחלקם, וכאשר הכל נגמר כבר, עלי להוציא את הפגרים, לנקות את הרצפה והקירות מהדם.
- 90. פלוני עדיין לא מת. החלטתי ללכת לשתות ספל תה וחזרתי, ועדיין פרפר. כל כך הי' נעים לי להביט, עד ששיתי את התה בלי סוכר! אח"כ פקעה סבלנותי. בעטתי בו פעמיים ברגלי ואז הוציא רוחו, ומגרונו החל שותת דם, ומיד נעשה שחור כחיפושית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.