217

בישבי בחדרו של הפקיד הלזה, ראיתי טבלא שנדבק עלי' עלה נדפסת ותוכנה חוקי בית האסורים.

כל אסיר שיש לו כסף בבית הפּקידות יכול הוא לכתוב הבקשות שלו או הידיעות גם בטעלעגראם, רק שצריך לכתוב על הגליון כי הוצאת המשלוח ינוכה מן כספּו המונח בבית הפּקידות על חשבונו.

עפּ"י יסוד חוק זה פּניתי אל הפּקיד כי חפץ הנני לכתוב דרישתי בטעלעגראם, אם כי פּעטיא ימאן לחכות והגיד דעתו כי יכול הנני לכתוב בחדרו, כי בעוד איזה מינוטין עליו ללכת להקיץ את הנאקלייקות הישנים, אבל בכל זה הפּקיד הרשה לי לכתוב.

ואכתוב שלשה טעלעגראמעס, כולם בנוסח אחד:

פּראָשו⁸¹ ראַספּאָראדיטסיא סעיצאַס נאַצאַלניקו שעסטאָוואָ אָטדעליעניע ווידאַט מניע מאָיא באָגאָמאָלעניע תפילין.

דוכאווני ראַווין י. שנייערסאָן, 6 יאַ אָטדעליעניע.

סטאָ שעסטדיעסיאַטאַיאַ קאָמנאַטאַ.

הטעלעגראַמעס שלחתי 1) אל הפּראָקוראָר (הקטיגור) הראשי, 2) אל הפקיד הראשי של שפּאליערנאַ, 3) ואל החוקר דין נחמנסון.

אחרי אשר הפקיד קרא השלשה טעלעגראמעס נענה בראשו ואמר באָלשאָי⁸² ראַזמאַח, וואָט קאק פּישעט ק אָבער פּראָקוראָר, נאַצאַלניקו ג.פּ.או. אי סליעדאוואטיעליו, ויצחק בשחוק גדול.

אנכי ידעתי כי צריכים לדרוש מאת הפקיד שובר כי קיבל שלשה טעלעגראמעס ואשר ישלחם באפשרות הראשונה.

קאָנטשיל?⁸³ — שואל פּעטיא — טיעפּער אוזשע אוספּאקאָילסיאַ, סטופּאַי.

אַ⁸⁴ קוויטאַנציאַ — הנני פונה אל הפקיד — נא פּאָסילקו טעלעגראַמי.

טשטאָ⁸⁵ זאַ קוויטאַנציאַ — עונה הפקיד.

סלעדו יאמוע⁸⁶ פּאָ זאַקאָנו קוויטאַנציאַ — עניתי בקר רוח — נאַ ראַזרעשעניע אי אָטפּראַווקו טעלעגראַמי.

ומכיון שהזכרתי החוב עפ"י חוק, נכנע הפּקיד, ותיכף לקח פּסת נייר וכתב עליו נוסח הקבלה, ויניח את החותם שלו, וכן הניח חותמו על כל טעלעגראם וטעלעגראם ויניחום במעטפה גדולה, כנראה אשר שם מתקבצים אצלו כל הניירות והתעודות אשר הוא שולח אל בית הפּקידות.

ובכן גמרתי מסכת גיהנם מדור שלישי והולך הנני על יד המלווה פּעטיא ההולך ומקלל אותי, ואת כל האנשים הנמצאים על פני תבל ומפחדני בפחדי מות.

***