214

פּעטיאַ⁵⁹ — צועק פקיד המחלקה הששית — גדיע טי פּראָפּאַל? גדיע 26818 יארליק? דאוואי סיודא, סקאָריי, נאדאיעלאָ זשדאַט.

אידו⁶⁰, אידו עונה פּעיטאַ ופונה אלי ואומר, ווידיש, יעמו אוזשע נאדאיעלא זשדאט, וואָט טשאָרט פּאדלאיא סאבאקא.

בחסדי השי"ת באתי אל מקום שבת הפקיד, חדר קטן כשלשה אמות על שלשה אמות בלא חלון, מואר לאור הנר, ודלת ברזל.

נאַ⁶¹ טיבעי, — אומר פּעטיא אל הפקיד — טוואָי דראניא, ראזווי עטאָ טאָזשע טאָוואַר, צערעז צאס זדאחניעט.

והפקיד שומע מליצתו של פּעטיא ושוחק בנחת רוח, ועונה לו, צטאָ⁶² זשע סדיעלאט, בראַט, יעסלי דרוגאווא ניעט, אי עטא חאראשא, נאשים בראטיאם, בעז ראבאטי ניעלזיא.

נוא — פונה אלי — דאַוואַי פאָאישטשים, צטאָ אוו טיעבע יעסט אוו קארמאני?

כרגע חפש וביקר ולא מצא מאומה, ויחפש בילקוטי, וימצא התפילין דר"ת ושמושא רבא והחגורה, והספרים ויקח אותם, והתפילין דרש"י הנני אוחז בידי.

סטופּאַי⁶³ — אומר הפקיד לפּעטיאַ — נא סוואיא מיעסטא, קאָגדאַ קאָנטשיטסיאַ אָביסק יא טיעבע פּאזאוואו.

***

בהחדר ההוא עמד רק כסא אחד שבור, וישבתי עליו, והפקיד מחפש בילקוטי ואפנה אליו בבקשת תחנון כי יתן לי להתפלל, לא — עונה הפקיד בכעס וקצף, ובאשר מושבי הי' מאחוריו והתפילין בידי, לא התמהמהתי אף רגע ואניח תפילין של יד ותפילין של ראש ואקרא ק"ש והתחלתי ברכת שמו"ע בה ברגע כלה מלאכתו, מלאכת החיפוש והביקור ויפנה וירא כי הנני מעוטף בתפילין.

כרגע נשתומם הפקיד, ויבט עלי בעינים גדולים, בעיני תמהון ובהלה ובה ברגע נהפך לחי' רעה, כל דמו נכנס בפניו, ובשתי ידיו אחז בהשל ראש בקריאת זשידאָווסקאיא⁶⁴ מארדא, אוו קארצער פּאסאזשו, פיזיאָניאָמיאַ ראזביו אָח דיאוואל טי קאקאיי. . .

וכאשר סיימתי ברכת ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, הוכרחתי לחלוץ התפילין כי יראתי אשר לא יקרע את הרצועות.

פּעיטאַ — קרא הפקיד — ונוהם ככפיר, חס אני עליך זקן, כי גם מבלעדי במהרה תמות, כי פניך הלבנים ושפתיך השחורות מעידות עליך כי לא לאורך זמן נטפל עמך פה, ומסיים לאמר: צעם⁶⁵ טי חוואראיעש? סקאזי.