211

איש מאַלעלניע? ניעט — מה יש אצלכם, מעות, שעון, כלי כסף, וכלי זהב, כל מה שיש אצלכם תנו הנה כי האסיר אין לו הרשות להיות עמו חפצים טובים. פה יהיו שמורים, להיוצאים לחפשי נותנים להם חפציהם. להנשלחים שולחים גם חפציהם לשם, להמומתים, ר"ל — מוסרים אחרי כן לבני ביתם.

מסרתי כל מה שהי' אצלי, ויספור וימנה ויכתוב בספר ויתן על ידי שובר בו כתוב כל מה שלקח אצלי: שעון פשוט, וחמשים ושמונה רובל.

ועתה — פונה להאיש חיל — הנני מוסר על ידך היארליק 26818 ותוליכהו אל ראש המערכה הששית, והוא כבר יודע החדר אנה להושיב את היארליק 26818. נצטויתי להגיד לך כי אתה תשא את הילקוט שלו, כי אזרח זה חולה הוא והבטיחו לו שירות.

כן אעשה. — עונה האיש חיל — איך יהי' עם השמיכה?

הנני מרשה לך — עונה הפקיד — להניח החרב בתערה, והקנה רובה בילקוטו, כי הוא בטח לא יברח מידך. בטוח הנני כי בשני אצבעות תוכל למלל פרעושים כאלו.

התפילין נשארו בידי והאיש חיל מניח את תכשיטיו, ומביט עלי בגאון ובעוז נמר, פותח לי הדלת והולכים אנחנו דרך מבוא, לא בהיר ולא חשוך, עד בואנו לשער ברזל.

שומרי השער, אנשי חיל מזוינים מבפנים ומבחוץ, עומדים כפסילי שיש עם כלי זיינם. כולם שומרים את היארליקים הכלואים בששת המערכות, אשר כל מערכה מכילה — כפי שאומרים — מאה חדרים.

למראה תבניתו של שומרי ההולך בגאון ובצעדי גבר בעל תעודה רמה, ולמראה פני איש יהודי בעל זקן צהוב ומצנפת רבנית, שחוק קל מרחף על פני בני אדם הללו.

אחרי קריאתו של ראש השומרים את פתקת הסתר הנשלחה אל ראש מערכה הששית — והנחתו את חותמו עלי' ועל היארליק, פתחו את השער ונכנסנו ל"מדור השלישי".

***

מסכת גיהנם מדור שלישי

הולכים⁵³ אנחנו לימין השער אל מבוא אפל מואר בנרות קטנים, ומתחיל הנני להתחנן אל השומר לא רק לבקש אלא להתחנן במלא מובן המלה, כי ירשה לי להניח תפילין. ואגב הנני אומר לו, כי קשה לי ההילוך במהירות. לא, עונה השומר, ואם אתעקש יוליכני אל הקאַרצער.

מוסיף הנני להתחנן. תן לי חמשה מינוט, שלשה מינוט ומבאר הנני לו כי יהודי דתי הנני, ורק אכרוך התפילין על רגעים אחדים.

הוא מעשן מקטורת ומספר לי כי יודע הוא היטב מה זה תפילין. הוא הי' דר בעיר קטנה לא רחוק מן הבית הכנסת ויודע מה זה תפלה, ובכל זה לא יתן לי משאלתי.

הולכים אנחנו, הוא לפני ואני אחריו. ומכיון שראיתי אשר לא ירשני החלטתי