206

מדבר דברים בלתי מובנים, רק סיפא של המליצה היא בברכה משולשת: יקחם אופל, אתכם עם כל האסירים יחדיו.

***

באים אנחנו במבוא קצר, אפל, ואחרי כן פונים לימין במבוא בהיר וצעדים אחדים, ונכנסים לחדר מרובע גדול בערך ח' אמה על ח' אמה, ארבעה שולחנות כתיבה עומדים עם כסאות. שני שולחנות ריקנים, ובשני שולחנות יושבים שני פקידים. איש איש מהם עסוק במלאכתו, ספרים פתוחים וניירות מונחות על השולחנות.

הכותבת מיהרה ללכת ותקרב אל אחד הפקידים ותאמר: הבאתי את יארליק 26818. ותניח את הניירות על השולחן.

מראה פני הפקידים האלו הם כמראה פני הפקידים מאז ומקדם, הרגילים לשבת אצל שולחן העבודה, ובעצלות מדפדפים בדפי הספרים העבים ומחטטים בהחמרים חמרים תעודות וניירות המתגלגלים על שלחנם.

גם הפקידים האלו כנראה עיפים הם ביותר, כי ישיבתם בשעה זו פה היא, כעין נדבה או הכרח. מרגע לרגע יפהקו בפיהוקים ארוכים, מתגרדים בגבחתם וקדחתם, מגביהים נייר ומניחים אותו חזרה ותנועותיהם כבדות.

הכותבת הגידה איזה לחש להפקיד, אשר עורר אותו להתגבר על עיפותו ועצלותו ויפנה אלי לאמור: חכו בחדר זה, ובאצבעו מראה על הדלת אשר מימין הכניסה.

טוב — עניתי — אבל חפציי נשארו שם במקום אשר כתבתי הגליון, ואיך אוכל להשיגם הנה, האפשר לשלוח מי להביאם.

אין לנו משרתים — עונה הפקיד ברוגז — אשר יטפל עם החפצים של האסירים, ולמה לכם חפצים שלכם? שם בחדר כלאכם אין נדרש לכם חפצים, מה יש אצלכם שמה?

שם — עניתי — יש לי ילקוט אשר בו נמצאים איזה דברים הנצרכים לי: תפילין, טלית, סידור תפלה, תהלים ועוד, ושמיכת משי עבה ירקרקת, אם יצוה לאחד המשרתים להביא אשלם לו עבור טרחתו.

— בורזשויסקיע וויחאָדקי, טשאיעויע⁴⁰ — מגיד הפקיד בחימה — משרתים תן להם, חולים הם האסירים לשאת בעצמם את ילקוטיהם. כל מלבושי הדת אסורים להביא בכותלי בית הכלא. בין כך ובין כך, הפקיד ראש המערכה אשר תחת השגחתו תושלחו יקח אצלכם כל לבושי וספרי הדת, ואחת היא לכם אם ישארו בבית הפקידות או באוצר — סקלאַד — ראש פקידי המערכה. הניחו ההבלים שלכם, עליכם לדעת כי אסיר אתם.

במשך השתי שעות — עניתי ברגש — שהנני פה כבר, שמעתי איזה עשרות פעמים כי אסיר הנני. אינני יודע אם רק אני לבד הנני אסיר או גם כל הפקידים שבפה אסירים הנה, כי כמוני כמוכם, אי אתם רשאים ואי אתם יכולים לזוז ממקום משמרתכם, וכמו שאנכי צריך להשמע לפקודת המשמעת כן גם אתם מחוייבים לקיים חובתכם, ואל לכם להשמיעני דברי בוז על כל דבר שבדת הקדוש לי, החוק מרשה לי לדרוש את חפציי ולתת הרשיון להתפלל.