204

הליובאוויטשי, הליכת אנשי הכפר עם סוסיהם לשתות מי הבאר, ההתוכחות עם הכותבת, השיחה עם הפקיד הגבוה, כל אלה כבר הי' לי לזרא וחפצתי לבוא לידי איזה דבר ממש, לדבר עם חוקר ודורש או לשבת במאסר, אבל בכל אופן להפטר מענוי זה של מישמוש נשמה.

בחוזק לב ובצעדים רגילים הלכתי אל אשר יבילוני, עברתי החדר השני אשר בישבי במדור הראשון דמיתי כי הנהו זה מדור השני, עתה הנני רואה כי טעיתי, עברנו עוד חדר ושלישי ובא הנני לידי מבוא אפל ואיננו זה אשר דרך בו הביאני נחמנסאהן בתחלה, שם דולקים נרות אחדים ואין בו שמירת מזויינת ובהמבוא הזה עלינו לרדת בשליבות של ברזל כארבעה או חמשה סולמות.

את ילקוטי — הנני אומר — עזבתי בהבית אשר שם כתבתי את הגליון האם אוכל לחזור אחרי כן לקחת אותו, עומד הוא שם בין דלת הכניסה מהמבוא האפל אל פתח המבוא השני, שק אדמדם מעוטף במכסה ועליו מונח מכסה הפליעד ירקרק.

מדוע לא לקחתם חפציכם, עתה אי אפשר לכם לשוב, דרוש יהי' לכתוב בקשה ורשיון מיוחד, אשר דבר כזה אי אפשר להעשות השעה, אין לי עצה אחרת כי אם שאנכי אלכה ואביאה את החפיצים הנה, או טוב יותר אשר בשובי אביאה אותם, או אפשר ירשו לי לשלחם ע"י אחד המלוים. עליכם לדעת כי השמירה בפה גדולה היא במאד, ועל כל דבר פשע של מלה יתירה או הוראת איזה קירוב אל אחד האסירים יכולים לענש במושב של שלשה וארבעה ירחים, טוב יותר אשר בבואכם אל החדר שהנני מובילה אתכם, תגידו כי שכחתם לקחת חפציכם, ובטח ירשו לי להביא אותם הנה. דעו כי אשמה גדולה גוללים עליכם, אנכי יודעת כי חומר רב נאסף לנגדכם, עתה ידעתי מי אתם, כבר שמעתי מפי הפקידים, ב. ר. דעו כי רעה גדולה חפצים לעשות לכם, המצב הוא נורא, ובין השלשה פקידים האחד הי' ר. בעצמו.

***

הננו הולכים סולם אחר סולם והיא מספרת, רגעים נדמה לי כי שקרים והבהלה המה ולרגעים נדמה לי כי דברי אמת המה, ומי יודע, אפשר כי גם הכותבת הלזו קורטוב של אנושיות יש בה, ולא אכחד כי רגעים אחדים היו לי כבדים ביותר, רעיונותי מתטשטשים, לבבי דופק בחזקה, רגלי כושלות, ורעד פנימי עובר בכל גופי.

ובכל זה אינני שואל אנה מוליכים אותי, אם כי ידעתי ברור אשר הכותבת תאמר לי, אבל פחדתי פן יפעלו עלי דברי' רושם חזק ביותר ואפול ברוחי, לא כן כאשר אינני יודע הנני מרגיש א"ע חזק ביותר.

שנים עשר איש — מספרת — הובאו בלילה זה, רובם כהני דת, רוסים, לוטעראנים, אשכנזים, פולנים, מולא³⁹, ויהודי אחד — רק אתכם, רוסי אחד גרוזיני ופולני הביאו ישר דרך מבוא האפל (הוא המבוא אשר דרך בו שלחני נחמנסאהן) בשמירה מזויינת ישר אל חדר השלישי (כנראה זהו באחד הפתחים אשר בהמבוא האפל) ומשם אל המכפלה השני' אשר מתחת לבית, ושם הומתו