200

תתרגש, בעוד שעה תנוח על מצע קש ותבן ותשתרע על נסרים דקים. . . (יותר לא שמעתי רק ראיתי כי מוליכים אותו אל החדר הסמוך לזה, משמאל לחדר זה).

***

שבו אזרח — אומרת הכותבת — הא לכם גליון שאלות, וכתבו מענה ברורה על כל שאלה הנשאלת בזה, והמענה תכתבו במקום מיוחד לכל מענה ומענה ביחוד.

אין לי מה לכתוב — עניתי — כל האמור בגליון זה אינו מתיחס אלי, ואין לי מה לענות עליו.

איך? — שואלת הכותבת — האם אין ברצונכם להשמע לחוקי בית הפקידות? חק ידוע הוא לכל איש הבא הנה, עליו למלאות גליון שאלות הלז, ולהשיב מענה ברורה על כל שאלה.

אנכי — הנני מגיד — לא באתי הנה עם ביקור, כי אם הביאו אותי הנה, ואלו אשר הביאוני יודעים המה מי אני ומה אני, ואם כן איפה למה לי לעשות דבר שאין לי שום צורך בזה.

השוכחים אתם אי' אתם נמצאים? או בינתכם בלתי מסודרה? סדרים חדשים אתם חפצים להנהיג בבית פקידתינו? מה שמכם?

יודע אני שהנני אסיר מובא לשפאַלערקע, תודה לאל בינתי מסודרה, אין אני חפץ לעשות סדרים חדשים, שמי שניאורסאָהן, גר הנני פה ברחוב מאַחאָוואַיא בבית כ"ב מעון י"ב. וגליון שאלות לא אכתוב. את הדברים האלה יכולים אתן לכתוב.

הכותבת לוקחת גליון וכותבת, השם, הכינוי, הכתובת, ושואלת: מה התואר שלכם?

— אנכי אזרח נכבד לדורותיו.

תואר זה אין כעת במדינתינו.

אינני יודע אם ישנו התואר הלזה, אם איננו, אבל תוארי הוא, אזרח נכבד לדורותיו.

— מה מעשיכם?

— אנכי עוסק בלימודים. למוד המחקר האלקי הנק' בשם חסידות, ולימוד ידיעות הלכות והמצוות ע"פ דת ישראל.

— דת? מחקר אלקי? —

כן, מחקר אלקי. אל אחד ברא ויצר את הכל, ומנהיג את עולמו עם כל ברואיו, הרמש הרומש בים, תולע קטן במדבר שמם והאנשים החיים בישוב.

איך אני יכולה לכתוב כזאת על גליון שאלות זה?

— מי מצוה לכתוב? לדידי לא תכתבו מאומה, אתן חפצים לכתוב — כתבו, אם אין אתן חפצים לכתוב לא תכתבו.

***

בשעה זו נראו שלשה אנשים בפתח של המדור השני מביטים למדור זה, מחפשים בעיניהם אנה ואנה, וכאשר הסתכלו במקום מושבי רושם פניהם הראה כי מצאו את אשר חפשו.

באחד מהשלשה הכרתי את מוביל המרכבה אשר בה נסעתי ממעוני לשפאלערקע, שלש אנשים הללו כולם צעירים מלובשים במלבושי אזרח רגילים, מכנסיים קצרים וכתונות משי, בעלי צבעים שונים בטעם אנגלי או אמריקני, בתי רגלים גבוהים אדומים,