196

ושנאת הדת. אבל בכל אופן הפחד סר מאתי.

***

עודנו רק שעה חצי הרביעית — הגיד האיש — וכבר הביאו הרבה אנשים בלילה הזה. מביאים במדה מרובה, כן מדבר לעצמו. — אחינו עובדים בלילה זו יותר מכפי חובתם, גם אנכי עובד בשעה הרביעית על חובתי. מאין אתה — שאלני האיש.

אנכי מעיר קטנה — עניתי —. לא אדע אם גם שמעתם שמעה, מולדתי עיר ליובאוויטש, אשר מעבר אחד לה התחנה רודניא אשר בין וויטעבסק לסמאלענסק, ומעבר השני — התחנה קראסנאָיע אשר בין ארשע לסמאלענסק.

ליובאוויטש, — עונה האיש — ידעתי, ידעתי היטב. בעודני ילד ידעתי את העיר הלזאת. איננה קטנה, שוק גדול הי' שם ושני בתי תפלה, וגוסין — שאלני — ידעתם?

גוסין התחנה והכפרים אשר מסביב לה אדע. שם גרו הרבה ממכירי, כמובן יהודים. את האדונים בעלי האחוזות ויושבי הכפרים — לא, כי דבר לא היה לי עמהם.

עתה נוכחתי לדעת כי השערתי אשר האיש הזה נכרי הוא ומוצאו מהנגב ההוא, נכונה היא.

בליובאוויטש, — מגיד לי האיש — היתה משפחת צדיק, גרו בחצר גדול קרוב אל השוק ובחצר ההוא הי' באר מים, אשר בכל עת היותי עם אבי על השוק הייתי הולך לשם לשתות מים. גם את סוסנו היינו מובילים שמה להשקותו.

כן, כן, — עניתיו, ולבי התחיל לדפוק בחזקה לגודל התרגשותי בזכרון ענינים שונים. ועם זה נפלאתי על ההזדמנות הלזו, ולא ידעתי אם השיחה הזאת לטובתי היא או הפכו. וכמעט אשר החלטתי ללכת אל בית הפקידות.

עלי — התחלתי להגיד — ללכת אל בית הפקידות, ועמדתי ממקומי ללכת שמה.

כן — ענני האיש — גם אני אלך עמכם, ואראה אתכם מה לעשות, עם מי לדבר, האם — ממשיך דבריו הלאה — כבר הייתם פה? יודעים אתם מה צריכים לעשות? יכולים אתם לכתוב? לא — עניתי — הנני פה בפעם הראשונה, אינני יודע מה עלי לעשות, ואינני יודע מה צריך לכתוב.

שם — מגיד האיש — ישנם כותבות, והן ישאלו אתכם, וכל מה שתגידו יכתבו המה, ואחר אשר תמלאו את האנקעטע²⁹, יוליכו אתכם לחדר הביקור, שם יקחו אצלכם הדברים המיותרים לאסיר, כסף, מורהשעות, ועוד. ואחרי כן ימסרו אתכם על יד אחד המשרתים להוביל אתכם אל פּקיד אותה המערכה, אשר שם עליכם לשבת באחד החדרים אשר ברשותו.

אנכי הקשבתי לשמע דבריו, ונהניתי במאד על חסדי ה' שחיזק ואימץ את לבבי אשר הדברים לא פעלו עלי שום רושם של פּחד או בהלה. והרגשתי בעצמי אשר התרגלתי עם המצב ההוה, וקוויתי אשר אוכל להחזיק, בעזרתו ית', מעמדי הראוי, שלא לתת לרמוס את היהדות ומבלי חת משום מעול וחומץ להביא החלטתי התקיפה מהכח אל הפועל.