193

הלכתי הנה אשר מי יודע פן אגדיל עוני. פן ואולי עוד יגוללו עלי אשמה כי חטאתי ללכת במקום אשר אסירים כמוני לא ילכו שמה ויהי' הילוכי זה לחומר עלילה, כי מרגל הנני את מבואותיו ומוצאיו של השפאלערקע.

בכל זאת לא מהרתי לשוב על עקבי, בחשבי כי לכתחילה לא הייתי מרהיב ללכת, אבל מכיון שהנני הולך במבוא זה, כבר עברתי את הגבול ולא בכוונה מכוונת. הלא כה היא הנהגת השגחה העליונה. והאם פחותה היא פעולה זו מהתהפכות קש נמלל או עלה נדף מצד אל צד, אשר הוד כ"ק רבינו הבעש"ט נ"ע אמר שזהו ע"פ ההשגחה העליונה (כמבואר בד"ה תקעו רפ"ח²³).

מרחוק איזה צעדים ראיתי ספסל ארוך. הלכתי אל ספסל זה וישבתי לנוח מעט, וברגע ההיא נזכרתי אשר ילקוטי אין עמי, ונפלאתי על עצמי איך שכחתי עליו עד כה. אי' איפוא אבדתיו. התחלתי להתבונן ונזכרתי, אשר מאז נפרדתי מאת הכת השני' של מלאכי גיהנם, כלומר נחמנסאהן ולולב, ונכנסתי במקיפו של שומר המבוא האפל הזה, כנראה נבהלתי במאד עד כי שכחתי על הילקוט.

כמוני — הנני חושב — גם ילקוטי הוא במדור זה. בכל אופן איש לא יגנוב אותו. אם לולב לקחו להביאו לבית הפקידות הלא שם הוא, ואם העמידו אצל שומר המבוא האפל, שם הוא. בכל אופן, יהי' שלם. ובשעה זו עלי להשתמש להתבונן במצבי ההוה, ולהכין את עצמי איך להתנהג בחדר הדלת הפתוחה לרוחה לכל אסיר.

***

מה נעשה בביתנו בשעה זו?

רעיון זה הכריע אותי, בידעי היטב טבעם ארחם ורבעם של כל אחד ואחד ביחוד, יכולתי להעריך לי ציור כללי. בכיתה של כבוד אמי מורתי הרבנית. הפנים הלבן, האומלל של זוגתי בלוית הנאקת הפנימית באין אומר ודברים, שברון לב ובהילותם של בנותי האבודות, טרדתו ומחזות פני חתני. ומה נעשה עם המיועד להיות חתני מר מנחם²⁴, שהלך²⁵ אל מעונו של מזכירי מר ליבערמאן. האם ח"ו לא נתפס בכף, מה נעשה עם ידידינו אנ"ש, מה עושים? התמונה הכללית הרהיבתני ושטף דמעה התפרץ מעיני, דמעות חמות מאד. התגלגלו על פני, לבי מתרגש וכל גופי רועד: מי יודע פן ואולי ח"ו לוקחו הכתבים. . . רואה הנני בעליל כי נקמה עושים בי. כי דברי הקצף של נחמנסאהן, שיחתו עם עמיתו לולב, מראים גלוי כי דבר לי עם נוקמים, עם אורגי עלילה, עלילה כבדה, ומי יודע האם לא נגעו בבבת עיני בהכתבים כתבי יד קודש. ואם הי' לא תהי', נהי' כזאת, איך איום הוא מצבו של הדבר בעצמו, ומה גדול השבר, האם גם המה, הכתבי יד קודש, ילכו לבית הכלא.

דום מלהרהר — הבריק במוחי — וכאור ברק זרח ברעיוני: והאלקים מה? מי עשה כזאת? מי פעל כזאת? הלא הכל מאת האלקים. אמת הדבר בן הנני, בעל הנני, אב הנני, חותן הנני, אוהב ואהוב הנני, הם תלוים בי ואני תלוי במי שאמר והי' העולם. אנכי עשיתי המוטל עלי והאלקים יעשה את אשר עלה ברצונו ית'. וברגע זו יצאתי מרפש מעמדי