184

גם על אנשים נקיים מפשע, עובדים לטובת הזולת כמוך בני, ידם יכפיאו?. . . ברגעים אחדים נודע לה המצב. לא — קראה בקול אדיר — לא אתן מחמת נפשי לקחת אותך. . . אנכי הנני הולכת תחתיך, קחו אותי — פנתה בבקשת רחמים אל ראש הפלוגה — קחו אותי, אל תחרידו את מנוחת בני, בני יחידי, העונה בצרתן של אחרים, האם גם על ישרי לבב תעריכו משפט קשה כזה? אוי ואבוי, מאסר. . . — בכי תמרורים — אוי לנו ואבוי לנו. . . בעלי. . . את בנינו יוסף יצחק לוקחים. . . בנך יחידך המוסר נפשו לעשות טוב. . . בנך יחידך. . . יחידך השומר מצותך במסירות נפש. . . אוי שודדים באו. . . רוצחי נפש ישרה בעד מה?. . . אבות קדושים. . . נרכם חפצים לכבות. . . יהי מה! יהי' מה שיהי'! אנכי לא אתן לקחתך.

בבקשה — פנה אלי ראש הפלוגה — להשקיטה, לכו אתה עמה לחדרה, אנכי אינני אשם על אשר היא נתרגשה באופן כזה הלא אנחנו היינו שקטים אנחנו לא חפצנו להפריע את מנוחתה, דברו על לבה.

בשעה ההיא חשבתי, כי גם בעומק רע יש בו תערובות טוב¹⁰, אותן הדיבורים בלתי ראויין היו להשמע מפי אכזר אשר ידו מגאלה בדם, בדם בני אדם, האם אישסלע כזה גם לו לב, האם גם לו יושר, האם גם לו מוסר כליות, האם גם הוא נתרגש ברגש רחמים, או כי נזכר אשר העומדת ומיללת היא היא הרבנית הליובאוויטשית, אשר שמה נודע לשבח ולתהלה, ומי יודע אפשר הרהר תשובה וחרטה על רוע מזלו שככה הגיע לו להיות ציר ג. פּ. או.

הלכתי עם כבוד אמי הרבנית תחי' לחדרה, שם דברתי איזה דברים אשר לא יכולתי לדבר בפני האורחים, אף כי לא הפריעו אותי כלל, כי הלכו החוצה לטייל, ובביתי הניחו רק משמרת אנשי חיל מזוינים עד אשר תבא העגלה.

***

אנכי לא יכולתי להבין מאין באה לי צרה, ומי האשם בזה, כמה סיבות היו לי במה לתלות זאת, אך הנראה לי ברור יותר הי' כי בתור ערבון ומשכון "זאַלאָזשניק" לוקחים אותי.

את השערתי זאת הגדתי לאנשי ביתי יחיו. בעד מה? — שואל אותי חתני הרש"ג שיחי'¹¹. בעד מה? — עניתי — אינני יודע, אבל כן הוא, מסירה — הגידה כבוד אמי מורתי הרבנית תחי'. מסירה — ענו אחרי' זוגתי ובנותי יחיו — מסירה.

לא — עניתי — לא, אינני מאמין כי ימסרו אותי, ואין לי במה לתלות מסירה זו, אין זה אלא כי בתור ערבון — זאַלאָזשניק — לוקחים אותי.

מה עלינו לעשות — שואל חתני הרש"ג שי' — הגידו לנו דעתכם מה לעשות?

מה לעשות? — עניתי — ראש וראשונה להודיע באוהל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, להודיע בליובאוויטש, ניעזין והאַדיץ¹², לבקש