182

שם. . . מדברים ברצון או שלא ברצון, שם. . . הכל נימס, שם אבן ידבר ויספר.

כל האסון — ענתה בתי תחי' — הוא בזה, אשר חפצים ליקח הכל בכח, באלמות ובזרוע, עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת קנה רובה.

לא אכחד כי נעים הי' לי לשמוע דברי' האמורים בהשכל בקרירות — כמובן עשוי' — ובקול מוחלט, אבל עם זה יראתי במאד לגורלה אשר לא יעלה בדעתו של נחמןסאָהן זה, המתפּאר בכחו ואלמות ידו, לשום עלי' עונש מאסר.

***

כשעה ומחצה עשו בבית, הלכו מחדר לחדר ויחפשו בכל חדר חפש מחופש, אבל נראה הי' כי אין זה כוונתם, ויעריכו גליון — אַקט — ויגישו לי לחתום עליו ואקרא בכל הכתוב בו, כי נעשה חיפוש בבית ומעיד אני כי נשמרו כל חוקי הביקור והחיפוש, ואשר הודיעו לי כי נאסר הנני.

בקראי אמרתי כי לא אוכל לחתום גליון כזה, אשר בו נאמר כי הכל נעשה כחוק, בה בשעה שהנני כמתמיה על כללות הביקור והחיפוש, הכל יודעים מי הוא הרב שניאורסאָהן ומעשהו, ואין ספק אצלי כי אחת משני אלה קרה פה או טעות או עלילה, אשר על שניהם כאחד לא אוכל להסכים ולחתום.

ועל אשר אתם חפצים לאסרני, כנראה הנה בקשת אנשי ביתי המבקשים בעדי הוא ללא הועיל, אך אנכי הנני מוצא לנכון להעיר מצידי גם אני על אודות מה שאתם חפצים לאסרני.

אנכי, ברור לי, כאמור, שהוא טעות או עלילה, אשר שניהם כאחד יתבררו ביום או יומים, הכל יודעים מי אני, ומה מעשי, וגם אנכי לא הסתרתי פני, דר הנני באחת העירות הגדולות שבמדינה זו, ומעוני בטבור העיר, יש לי בית הכנסת, ומדבר הנני חסידות בכל שבת ומועד.

זאת אומרת, אשר לא הסתרתי את עצמי מעין רואים, נדמה לי כי המאסר יגרום פרסום בלתי נרצה, לדעתי טוב יותר לחכות בהמאסר עד אשר יתברר לכם האמת, באם שאתם חפצים בו. ואם כוונתכם להאפיל את הטעות או העלילה במכסה עור כחש ושקר — ברור לי כי תתחרטו על זה, הכל אתם יכולים לעשות, אבל את שניאורסאָהן לא תאסרו בחוטי כזב או בפתילי עלילה.

עודני מדבר, וראש הפּלוגה נחמןסאָהן, לא נתנני לדבר עוד, ויגד: פקידות ג. פּ. או. אחראית היא בעד פעולותי' ואיננה יראה מבקורת העולם מה שיאמרו הבריות, וכאשר נתנה פקודה לקחת אתכם למאסר בטח יש לה היכולת על זה, ומתפלא הנני עליכם איך תוכלו לדבר ככה, דעו כי אסיר אתם "איר זאייט אן ארעסטירטער".

עניתי: לא אבין מדוע הפסיקוני בדבורי באופן אשר לא נתנו לי לגמור את דברי ובקשתי.

מה — התרגש נחמןסאָהן — בקשה אתם חפצים לבקש, הרשות בידכם לבקש, כמו כל אסיר שאינו מושלל הזכות לבקש, אבל למה תדברו בלשון רע, האם בלתי מבינים אתם את המצב, כי לא לשוח באנו אליכם, ולא לשמוע בקשת בנותיכם ואנשי ביתכם, ואתם — פנה בחמתו אל בנותי יחיו — צאו מפה, אם עוד רגע תדברו כולכם תאסרו. ובזה —