180

אודות האסיפה הכללית אשר חפצה קהלת לענינגראַד לקרוא6.

***

כבד עלי הדבר לדבר בארוכה, כאשר ראוי להיות בענין זה, אבל בכללות הוא, כי אנשי הקהלה הלכו בערמומית בענין זה, והרה"ג רד"ט שי' לא שם לבו לזה, ביותר — כפי מה שאמר לא' הרבנים שי' הנ"ל מפורש — דכוונתו היא לנגד לי, דמאחר שאני הנני נגד אסיפה כללית איננו חפץ להכניס עצמו בעצם הענין, אם צריכים אם לאו, אם טובה היא או ח"ו הפכו ורק כאשר דעתי שאין צריכים מוכרח הוא להיות עם האומרים על הן.

מסכת זו גדולה היא ועתה כאשר מסבות שונות ת"ל לא בא הדבר לידי פועל אין ראוי לדבר בזה, ורק בעתו הי' זה עגמת נפש אמיתית, והי' נוגע לכללות ענין היהדות במדינתינו, והרבה אותות ומופתים ישנם כי הרעיון של האסיפה כללית היא מחשבה עמוקה לנגוע בבבת עין ישראל, במדינתינו יע"א, והודו לד' כי טוב6 על אשר סבב סבות איזו שיהיו שנתבטל הדבר וה' יברך את עמו בשלום7.

***

יגע ואין אונים נטלתי את ידי לאכול סעודת ערב במסיבת בני ביתי יחיו איזה מינוטין אחרי שעה השתים עשרה, לא עברו כעשרה מינוטין, והנה צלצל הפּעמון ברעש גדול, הפתח נפתח ושני אנשים באו במרוצה וברעש גודל לחדר האוכל, בקריאה: אנחנו שלוחי הפקידות ג. פּ. או. מי הוא שניאורסאָהן? ואי' הוא?

עודם מדברים, ופלוגת אנשים מזויינים באה החדרה, כולם עומדים במישור, מוכנים לשמוע בקול נגיד ומצווה.

עניתי בקור רוח ובשפה ברורה: לא ידעתי איזה שניאורסאָהן אתם דורשים

הערות

  1. 6. ראה לעיל ב"מבוא" ע' ט ואילך. וראה אגרותקודש ח"א ע' תרלו:. . . כאמור הנני מנגד אל הועידה אשר קהלת ליענינגראד חשבה לקרוא, ובימים ההם ערכתי מכתב גלוי אל יושבי מדינתינו[ednref_27_*]. . בסגנון חד, אמנם לא חפצתיו לשלחו ולפרסמו עד אשר אבוא בדברים עם הרב קאצענעלינבויגין, פן ואולי יחזור הוא משיטתו בענין זה. . ושלחתי אליו ג' רבנים להתדבר עמו בזה. הרבנים שי' שלוחי נסעו אליו ביום ב' בקר (כי ישב בנאות דשא) והוא הושיב פניהם ריקם, גם אמר להם כי קהלת ליענינג' בכעס ורוגז עלי על אשר אינני מתחשב עמהם לקרוא גם אותם, אשר גם הם יודעים מכל הנעשה לטובת החזקת תורה, כמו שיודעים הרבנים מחארקוב מאסקווא, מינסק, ובקש אשר אחד הרבנים יבוא איליו ביום המחרת הוא ביום ג'. ביום ג' בא הרב איליו שנית ודבר עמו הרבה בזה, והושיב לו כי הועידה צריכה להיות ומאד מצטער על אשר הנני מנגד אל האסיפה הכללית, ואשר מצוה למנוע אותי מן ההתנגדות כי ישנם בין בני הקהלה שהם שקצים גדולים, ויש סכנה גדולה בדבר. הציר בא חזרה בשעה 9 לעת ערב, ובו ביום גמרתי לפרסם את המכתב הנ"ל, אמנם בהיותי באמצע עבודתי לקבל אנשים, אשר הייתי מקבלם ביום א', ג', וה', ע"כ הנחתי המכתב על השולחן, טרם מסרתיו אל המעתיק להעתיקו, בהעתקות רבות כפי הדרוש, והיו רק מועתק איזה אכסימפליארין, וכתב ידי הי' מונח על השלחן, ומשכתי עבודתי בקבלת אנשים הלאה עד חצי שעה השתים עשרה לילה, ואז התפללנו תפלת ערבית, ובשעה רבע הראשונה יצאתי אל חדר האכל לאכול סעודת הלילה, ועוד טרם כליתי לאכול בג' רביעי שעה הראשונה אחר חצות לילה באו — לא עתה — חברי הגפא"ו לעשות חיפוש בביתי.
  2. 6. תהלים קו, א. ועוד.
  3. 7. שם כט, יא. [edn_27_*] מיום ג', יג סיון תרפ"ז (אגרותקודש ח"א ע' תקצו ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.