156

ביקורי אצל הרב ק. נשא אופי ידידותי. הרב ק. מספר על אודות הזדמנותו עם כ"ק אאמו"ר הרה"ק במאריענבאד אחר האספה הגדולה בוילנה — תרס"ח — קנאתם של המתנגדים וחסידי פולין והודאתם כי האחד הוא הרבי מליובאוויטש העוסק בצרכי הכלל בחריצות ומועצות חכמה.

רגשן נפלא הוא הרב ק. ושיחתו עושה רושם.

בשעה תשיעית בא החסיד רב"ש בשליחותו של מר פוכס א.ל. כי קראוהו לגפא"ו ושאלוהו אודותי, ודעתו כי עלי לעזוב את העיר כי אורבים לי ועוד טרם כלה רב"ש לדבר צלצל התיליפון בידיעה שמלענינגראד חפצים לדבר, ובעוד כרבע שעה יתקיים הדיבור.

הידיעה על אודות הדיבור מלענינגראד עשתה עלי רושם עז. איני יודע מפני מה. ואוכל רק לתארו בפתגם הזה: אשר תמורת הרוח הטובה — די גוטע שטימונג — ועליצות נפשי כשתים או שתים וחצי שעה מקודם, בשעת שיחתי בבית הכנסת אודות ההתנגדות להיעווסעקציא — הנה תמורת זה, עתה, כרגע שמעי כי רוצים לדבר מלענינגראד, נפלה רוחי בקרבי — א שלעכטע שטימונג — בהתרגשות פנימית.

הרב ק. והרב ז. מתפלפלים אודות הדיבור בתיליפון המיועד לבוא בקרוב ובאים לידי מסקנא שהוא שייך אלי, ומר נ.ג. ישוב אצל התיליפון ומחכה.

רגשות עצבי מתגברות מרגע לרגע ובה בשעה הרגשתי את תוכן נושא המשל המבואר בדא"ח⁵⁸ על רעש האופנים דהנה ההבדל בין שיר האופנים לשיר השרפים הוא, דשיר השרפים הוא בשפה ברורה בנעימה קדושה, ושיר האופנים הוא ברעש, וטעם הדבר הוא דהשרפים עמידתם בעולם הבריאה שהוא עולם ההשגה ולהיות כי השרפים משיגים את האור האלקי בהשגה גמורה לכן הנה השיר שלהם הוא בשפה ברורה, אבל האופנים שומעים השיר של השרפים ורואים שהוא דבר נפלא אבל אינם כלים להשיג לכן הנה השיר שלהם הוא ברעש כמשל האדם השומע איזה דבר ואינו יודע מה הוא, הנה הוא מרעיש כי מי שיודע איזה דבר בבירור בין שהוא דבר טוב ובין שהוא דבר בלתי נעים או גם רע הנה המוח שליט על הלב אבל כאשר יודע ואינו יודע הנה הוא מרעיש, ובכל אופן מתרגש.

פעמון התיליפון השמיע קולו ומר נ. ג. לקח את התליפון לשמוע, בחדר הושלך הס. פני היושבים מוסבים אל התיליפון ומביטים בעינים טרוטות ובפיות פתוחים על מר נ.ג. ואני הנני רואה כי פני נ.ג. מתחלפים מאודם ללובן ומלובן לאודם ואבין כי שמועה רעה היא.

מר נ. ג.: תמול לילה בקרו בבית דירתו של האד"ם וחפשו במשך כל