154

נפשו על קידוש השם בשביל לימוד התורה, הרי מסר נפשו בשביל התורה, אבל עם זה הנה מעצם המסירות נפש התענג. מה שאין כן המסירות נפש דאברהם אבינו ע"ה⁵² לפרסם אלקותו ית' בעולם, היה לו מסירות נפש בפועל על זה, ולא חשב אודות עצמו כלל. הרי שהמסירות נפש בפועל הוא חלק מהפעולה עצמה ואין כוונתו בשביל עצמו ולא כלום, אבל מסירות נפש בכח עם היות שהוא מוסר נפשו בפועל אבל המסירות נפש שלו אינו חלק הפעולה עצמה כי אם חלק ממנו מה שהוא מוסר נפשו, ובחינת ומדריגת "כי לא אדם הוא" בעבודה, הוא השעבוד והמסירה לאלקות בכל כוחות נפשו, מהכח היותר תחתון דמעשה עד הכח היותר עליון דתענוג, בדרך מסירות נפש בפועל.

והנה, לעלות ולהגיע לבחינת ומדריגת "כי לא אדם הוא" בעבודה, הוא בשתי פנים: בנשמה דאצילות, בין נשמה דאצילות ממש ובין נשמה דאצילות שבבי"ע ומה גם נשמה כללית הוא בדרך מלמעלה למטה: מה שיחידה דנשמה משפעת בפרטי המדרי' דנשמה, ובכל אדם — הנה להגיע ולעלות לבחינת ומדריגת "כי לא אדם הוא" בעבודה, הוא על ידי העבודה בקבלת עול, המגיעה לרום המעלות, אשר ביכולת כל אדם להגיע לזה, וכמו שנראה במוחש ביתרון בעלי העבודה על בעלי ההשכלה.

בתור הוכחה ביארתי בקצרה ההבדל בין שני ארזי לבנון חסידי חב"ד: הגאון החסיד הר"א מהאמיל⁵³ והגאון החסיד הר"ה מפאריטש⁵⁴, שניהם משכילים בדא"ח ושניהם בעלי עבודה, אלא ההבדל הוא שהר"א עובד ועיקרו משכיל, והר"ה משכיל ועיקרו עובד⁵⁵, והסברתי ביתרון העובד על המשכיל.

כשראיתי את הקשבתם של הנאספים והתענינותם לשמוע, מצאתי שהזמן והמקום מסוגל להתעוררות ברבים על אודות המצב בהווה:

יתרון מעלת העבודה בקבלת עול, נראה במוחש בזמן הזה, שעמדה היעווסעקציא לרדוף את מקיימי התורה ומצות, הנה על ידי המסירות נפש בקבלת עול, היינו לא רק שלא להתפעל מהם, אלא לעמוד חזק בכל תוקף עוז כנגד המהרסים את כל מוסדות דת ישראל שלא על פי חוק ולפרסם את חוקי הממשלה בהנוגע ללמוד תשב"ר: אשר חמשה ילדים יכולים ללמוד אצל מלמד אחד וכל אב רשאי לשכור מלמד לבניו, כן כל עדה של שלשים יכולים להחזיק בית תפלה ולהבדיל בית טבילה על חשבון עצמם. את החוקים האלה של הממשלה צריכים לפרסם לכל.

כל ישראל, אחינו, אזרחי המדינה, מהדרים לקיים את חוקי הממשלה בדיוק ובזריזות. טוב הדבר, כי כולנו כאחד זוכרים את הצרות אשר סבלנו וכל האכזריות שסבלנו מהמשטר הישן, ורז"ל⁵⁶ מזהירים אותנו להתפלל בשלומה של מלכות — כמובן הבלתי נוגעת בדתנו ותורתנו ומה גם העוזרת.

הרבה, אם לא רוב אחב"י, טועים