150

לגשת זה אחר זה ולהראות לו את תעודותיהם, וירשום בספרו וידרוש את תעודת החיפוש ויענו כי אין אצלם שום תעודה ובטח התעודה היא אצל החבר קראטאוו ויאמר להם ב. כי יכולים הם ללכת ומחר בקר יבואו למשרד הגפא"ו אל החוקר החבר יערמאלאוו.

ק. מגיש את תעודתו.

ב. אי' תעודת החיפוש?

ק.: אין לי תעודה כזו ועשיתי על דעת עצמי להיותי אחראי בעד האורחים, ואנכי הנני חושד את האזרח שניאורסאהן שהוא קונטרריבוליוציונר וברשותי לעשות חיפוש.

ב.: טוב, מחר בקר יבוא למשרד גפא"ו אל החוקר יערמאלאוו והוא יסביר לו את חוקי הביקורים והחפושים וגם ילמדו איך לדבר עם אנשים.

ק. עמד להתחנן.

ב.: עלי לסיים דבורי עם האזרח שניאורסאהן ואל תעכבני כי בעוד רגעים אחדים עלי ללכת.

***

ב. מנחמני על המאורע ומסביר לי אשר כל זה בא מהצעירים הבלתי רציניים או גם קלי הדעת, ומובטחני כי יותר לא יזידו עוד לעשות כדבר הזה.

אני: לא בזה יוטב המצב, ידענו כולנו אשר כל הרדיפות הם מהיעווסעקציא אשר רובם ככולם הם צעירים וקלי הדעת.

ב. מבקשני אם יארע לי מאורע כזה עוד הפעם, אודיע לו למקום מגוריו, או על כתובת זו שמסר לי.

ב. הלך לו ואנכי סגרתי את דלת חדרי ואתפלל ערבית והתבוננתי בהשגחה הפרטית אשר ראיתי בעיני גילוי אלקות ממש ונזכרתי על מחזה החלום שהי' לי בליל מוצאי שבת בנסעי למאסקווא.

פעמיים שמעתי דופקים בדלת חדרי ולא עניתי, כי שערתי אשר קראטאוו או מי מחבריו יבקשוני להשתדל לטובתם ולא חפצתי לראותם. במשך הזמן צלצל הטעלעפאן ולא עניתי ובפעם הרביעית עניתי ושאלתי מי המדבר.

קראטאוו: דפקתי בדלת חדרכם ולא עניתם, חפצי לדבר עמכם רגעים אחדים.

אני: הנני עסוק מאד עכשו ובעוד איזה רגעים עלי ללכת ואחזור בשעה מאוחרת.

ק.: רק לרגעים אחדים.

אני: סלחו, והנחתי את התיליפון. הכינותי ויצאתי ללכת אל הועידה המיועדת לשעה הי"א ובפרוזדור פגש בי ק. ויתחנן אלי כי אמליץ טוב עבורו, ואשר מעתה ישתדל בטובתי וכל אשר ידברו במשרד היעווסעקציא יודיעני להזהר מהם ויש לו אחוזת מרעים הסרים למשמעתו, הנה הוא והם ידרשו טובתי, כי עלי לדעת אשר היעווסעקציא משתרעת עלי ואנשים כמותו וחבריו נחוצים לי עתה, ומבטיחני שאם אמליץ טוב בעדו אזי הוא וחבריו יצילוני מרעות רבות.

אני: אינני יכול להתערב בזה.

ק.: תפלו בפח של צרות שתעשה לכם היעווסעקציא.

אני: מהצרות א"א להמלט, ואם השי"ת ירצה, ימציא לי כמה דרכי הצלה ובכל אופן לא בעבור זה אעשה איזה