143
ידיו, הבה נקח כולנו כאחד להוריד את שניאורסאהן לכלא עולמית ואז הנה במשך זמן מועט ישבר כל האירגון שלו.
חברינו — ממשיך ליטוואקאוו — מלענינגראד הודיעו אשר תמול לילה נסע שניאורסאהן למאסקווא והנני מציע לבחור ועד של שלשה מחברי הצעירים מפירי הדת אשר המה יקחו דבר העברת שניאורסאהן ושבירת האירגון שלו על אחריותם.
כל הנאספים הסכימו פה אחד.
***
אני: עתה אחרי החלטה של הנהלת וחברי היעווסעקציא לשבור את האירגון ולהעבירני, הלא דרוש לחזק ולבצר את האירגון ביתר עז ועל זה דרושים סכומים גדולים.
הד"ר: הלא זה כשבועים שנתתי עשרים אלף.
אני: כן הדבר, העשרים אלף היה תשלום הוצאות התקציב של חצי שנה, מר"האדר, העברה, ועתה עלינו לסדר את תקציב חצי שנה השניה, אדר שניאלול, חלק ידוע אקח על עצמי ואת אשר יחסר ימלא לנו.
הד"ר: כמה?
אני: לא יותר מארבעים אלף.
הד"ר: ולא פחות. . .
אני: מארבעים.
הד"ר: טוב, בשתי פעמים, ודעתי — ממשיך הד"ר — כי עליכם להזהר, כי חברי היעווסעקציא הם אבירי לב ועלולים על הכל.
הד"ר ומר ג. הלכו אל משרדו לסדר את עניני הכספים ואנכי נשארתי לבדי, וכשחזרו קבלתי ברכת הפרידה והד"ר הולך לשלחני. כשיצאנו החוצה היתה שעה השמינית בערב, ובידעי כי רק משעה אחת עשרה לילה אוכל להכנס לחדרי בבאלשאיא מאסקאווסקאיא נסענו לבקר את מר אסטראווסקי ומר שניאוראוו.
***
כשהייתי אצל שניאוראוו עלה בדעתי לבקר את מר אורינסאן ולספר לו את המצב באשר הוא, לדעת מאתו איך להתנהג. נודעתי ע"י התיליפון כי הוא בביתו והנני נוסע אליו.
מר ג. חפץ לנסוע אתי, אמרתי שאין כדאי ובקשתיו כי בל ידרוש אותי אל התיליפון ואשר אי"ה מחר בשעה שתים עשרה בצהרים נפגש אצל רב"ש כהן.
מר אורינסאן קבלני בסבר פנים יפות ושמע בהקשבה מיוחדת כל מה שספרתי לו ואמר לי כי בפה — מאסקווא — אין להיעווסעקציא שום יפוי כח בכלל, גם מהמשטרה הנורמלית, ומה גם מהגפא"ו, אשר לזרה לה כל מעשי היעווסעקציא, וכבר נתפרסם פתגמו של ליעשצינסקי "יעווסעקציא בעלמיא סעויעטסקי גלאז" — היעווסעקציא היא כיסוי על עין הממשלה. הם — אומר אורינסאן — יכולים רק להפחיד ולא יותר. אם יבוא מי שיהיה גם עם פקיד המשטרה לא אפחוד כלל, אדרבה: להיות חזק, לדרוש מאת פקידי המשטרה את תעודתו ולשאול במרכז המשטרה — מר אורינסאן מסר לי את מספר הטעלעפאן — שאיננו בספר — של המחלקה המיוחדת במרכז המשטרה — אם יש פקיד כזה, ואח"כ לדרוש מאתו יפוי כח להלאותני בשאלותיו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.