142

אנכי הבנתי — אומר ליטוואקאוו — על יסוד ספורים שונים בכמה עיירות במסעי זה, אשר ידי שניאורסאהן בזה והוכרחתי להבליג על כעסי ולהראות פנים, ודמי רתח בקרבי. היו"ר סיפר לתומו, כי כשני שבועות אחר ביקורו של החבר שעוועליאוו שהתעכב אצלם כשבוע ובעמל רב עלה בידו לפעול לסגור את בית הכנסת ולעשות שם קלוב, ולסתום את בית הטבילה — אשר הנשים עמדו בכל תוקף נגד ביטול בית הטבילה — בא ציר מיוחד צעיר בעל שפת חלקות בשפה הרוסית ועמו חברו מדבר גרוזינית ואמרו כי המה באים מהאגודה המרכזית על אודות הקמת בית הטבילה כבראשונה ויציעו לנו שתי מאות טשערוואנצעס²² על הוצאות תיקונה, אבל אנחנו לא לקחנו וכעבור איזה ימים תקנו את בית הטבילה. ושלחנו אחרי הרב סלאווין²⁷ — הוא תלמיד ישיבת שניאורסאהן — להכשירה, ולשמחת צעירינו אין קץ.

אנכי הלכתי עמהם לראות את בית הטבילה ובראותי את גודל שמחתם על דבר בית הטבילה יראתי להגיד להם האמת, גם ידעתי שלא יועיל.

כשבאתי לועידת הפרידה הגיש לי היו"ר בקשה חתומה ממאה עשרים ותשעה חברים בחותם הסאוונארקאם המקומי להוציא את הקלוב ולהחזיר את בית הכנסת להתפלל שם כבתחלה, כי הצירים שבקרו אותנו הגידו לנו אשר אם חמשים אנשים יחתמו על בקשה להחזיר להם את בית הכנסת יחזירו להם, כי כן הוא החוק, ועל בקשתם חתמו מאה עשרים ותשעה חברים.

והנני שולח להם את הבקשה — והיו"ר ליטוואקאוו קורא לפניהם את בקשת חברי הסאוונארקאם דקולאש.

***

כשבאתי לאָני²⁸ הנה גם שם אחר אשר עזב החבר שעוועלאוו את אָני ויסגור את בית הכנסת ויסתום את בית הטבילה, באו הצעירים וידברו אליהם בשם אגודה מרכזית ויתנו להם שלש מאות טשערוואנצעס, פתחו ותקנו את בית הטבילה וקראו את הרב פערלאוו²⁹ — הוא מתלמידי ישיבת שניאורסאהן — להכשירה ובעצמם העתיקו את הקלוב מבית הכנסת ויתקנוהו ומתפללים בו.

בושה וחרפה היא — קורא היו"ר ליטוואקאוו את ההרצאה — להנהלת חברת היהודים הצעירים מנגדי הדת אשר אין להם הכח לסתום פיו ולאסור ידיו של איש אחד השובר את כל עבודתנו.

ובאמת — פונה היו"ר ליטוואקאוו אל הנאספים — צדקו דברי דעמיטרי חברנו — הוא בעל ההרצאה — האם אין בכוחנו לסתום פי שניאורסאהן ולאסור