133

אלו, רעד עובר בכל גוי בזכרי את המצב אשר ח"ו יוכלו להביא חמש עשרה השנים הבאות, ואבכה במר נפשי.

במחשבתי מצטייר אותו המחזה של יום הששי ח' אדר תר"פ בקר באמור הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק דברי קדש האיומים הנ"ל ואת דברי קדשו באמרו: "יוסף יצחק אויף הרבצת תורה ביראת שמים און החזקת היהדות זאלסטו האבען מסירת נפש בפועל ניט נאר בכח".

ואישן ואראה את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק במחזה כאלו הוא יושב בחדרו אצל שלחן אשר בין שני החלונות בכותל המערבי, בבגדי יום טוב, המנורה באמצע החדר, דולקת עם עיטור נרות ועל השלחן עומדים שני נרות וספר פרי עץ חיים פתוח, וכשנכנסתי הניח את המטפחת האדומה של משי על הספר הפתוח — שער הפורים פרק ו' סוד מרדכי ואסתר להרח"ו ז"ל — ויואיל לאמר ופני קדשו רצינים מאד: "מפני מה אתה בוכה הלא משנכנס אדר מרבים בשמחה¹³, ואם עבודתך תכבד עליך ביותר תזכור את הזהרתי לך למסור נפשך על הרבצת תורה ביראת שמים ועל החזקת היהדות בפועל ולא רק בכח". ואיקץ, ואביט על השעון והנה שעה השלישית ואישן שנית ושנתי ערבה לי ואנפש היטב.

המשרת עוררני בשעה הששית, התרחצתי ולבשתי את בגדי, עשיתי הכנות לתפלה והתפללתי ואשתה כוס חמין ובשעה השמינית ישבתי לכתוב את המאמר ואתה תצוה, כי עוד שעה עלינו עד בואינו למאסקווא. המשרת מודיעני כי המסע יתאחר על חצי שעה לפי שבאחת התחנות עמדו כשעה — לסבת חיפוש גדול שנעשה בחמש מרכבות ושנים עשר איש נאסרו — ותמורת שעה תשיעית נבא למאסקווא לא קודם חצי העשירית.

כשעה ורבע כתבתי את המאמר ואתה תצוה והמשרת בא בשליחותו של שכני בבקשת רשיון הכניסה להתודע — בעקאנען זיך — ואף כי מאד מאד לא רציתי להתודע, אבל לא יכולתי להשיב פניו ואמרתי כי אחבוש את חפצי ואסדרם ואז אודיע שיוכל להכנס.

האיש נכנס, מארק סעמיאנאווישט באשקאוו שמי, פרעדסעדאטעל טשעליאבינסקי סאוונארקאם טאווארישטש אגפאו¹⁴ — כלומר הכללית — מה שהפליאני שנכנס בראש מכוסה בכובע.

אני: שמי יוסף יצחק שניאורסאן.

הוא: והטיטול שלכם?

אני: איד.

הוא: כל ישראל אידען המה, ואיזה טיטול הוא.

אני: כן הדבר, כל ישראל אידען המה, וזה עצמו הוא הטיטול האמיתי שלהם שאינו עובר ואינו מתחלף כי כל הטיטולים אם בעליהם חוטאים מאבדים את הטיטול, והטיטול איד הנה גם החוטא אינו מאבדו כמאמר¹⁵ ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, להיות נקודת היהדות — פינטעלע איד — נשארת לעד, אלא שיש בזה דרגות שונות, יש מי שהוא רק אוהב עמו, מכבד חכמת