118
פוטער מיט די האָר אַראָפּ, היינט צוליב וואָס (פאַרוואָס?) האָט דער אויבערשטער באַשאַפן די שאָף מיט די האָר אַרויף. ובזה הונח אצל הרשב"ץ הענין שרצה לשאול.
ט. על שאלת ר' יצחק מתמיד אודות קבלת עול שצריך להיות בשמחה, סיפר כ"ק אדמו"ר בתוך הדברים: המשל בזה הוא12 הדרך על חתונה הוא שבאים הקלעזמער ובהפסק שבין ניגון לניגון הם משתדלים לאכול, כך שכשיהיו צריכים לנגן יוכלו תיכף לנגן. והי' עמהם נער שהי' מסייעם בנגנו על תוף, והוא לא הי' בקי עדיין בתהלוכותם, והלך להשיג אוכל שלא בעתו, והי' קצת מניעה להניגון, וכשחזר אצל המנגנים הכה אותו אביו על לחייו אחת ושתים, והתחיל לבכות בקול מר, ובתוך הדברים נשמע הקול מן המסובים אל המנגנים: פריילעכער, פריילעכער. והמנגנים משיבים בקול וצועקים ג"כ פריילעכער, פריילעכער (כי כן הוא הדרך על החתונות), וכאשר כל המנגנים צועקים פריילעכער, פריילעכער, הנה אותו הנער גם כן בוכה וצועק פריילעכער, פריילעכער.
י. היינט אַז מ'דערהערט רבי ווערט מען ניט נתעורר, אַמאָל היו מספרים מעשיות מחסידים ולבסוף מרביים, ועכשיו גם ע"י סיפורים מרביים אינם מתעוררים.
יא. כל דבר שעושים צריכים לידע אם הוא ע"פ רשות התורה. אאמו"ר נבג"מ הי' פעם בחו"ל על אסיפה מרבנים ממדינת אשכנז אודות ענין מסוים, והיו שם הרבה רבני אשכנז
— כ"ק אדמו"ר קראם בשמותם, ואמר לאחד המסובים: גם כהן, הרבי שלך, הי' שם. והתחיל הלה לבכות (על שקרא לכהן הרבי שלו), ואמר כ"ק אדמו"ר: מעגסט וויינען, איך האָב גאָרניט געמיינט, נאָר וויבאַלד עס האָט זיך אַזוי אויסגערעדט מעגסטו וויינען אויף דעם, והתחיל הלה לבכות עוד יותר —
ועל האסיפה אמר אאמו"ר להרבנים האשכנזים: הלא רבנים אתם, באי כח התורה, האם זה שאתם רוצים לעשות הוא על פי רשות התורה? ונסתתמו טענותיהם (אם כי הי' להם עדיין מה להשיב).
זה שאומרים שאסור ללמוד הוא שקר גמור, כיון שע"פ תורה מותר13.
יב. [אמר לאחד:] גאזעטסקער תמימים דאַרף מען אויסריידן, זיי זיינען זייער גרויסע טרודים, בלילי החורף הארוכים ג"כ אין להם זמן ללמוד.
יג. [מצד גודל הלחץ לחצו התמימים לאחד האורחים, ואמר האורח: מ'קען פון זיי גאָרניט אַריבערטראָגן. ואמר כ"ק אדמו"ר:] דער טאַטע האָט אויף זיי געזאָגט "זרע ברך ה'", אַזוי ווי זריעה פון איין גרעין ווערט אַ אילן אַזוי בכל מקום שיש תמים צריך לעשות רושם לטוב, אחד בניו יארק ואחד כו'.
יד. [חתן כ"ק אדמו"ר בקש מכ"ק אדמו"ר שלא יהי' בעה"ב, והתחיל כ"ק אדמו"ר לדבר אודות יי"ש, ואמר:] נעמען משקה איז אַ איסור גמור, נאָר לצורך העבודה מותר14. [ואמר הרמ"ש שמטעים א"ע, ואמר כ"ק אדמו"ר:] מקודם הי' ההתחלה יי"ש ואח"כ עבודה,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.