102

[?] מרחשון, תרפ"ו

ברור1 לי הדבר כי ועידה זו אשר קהלת ליענינגראד חושבת לקרא, היא בלתי טהורה אף גם טמאה במגע ובמשא2, לא אאריך הדיבור בזה, ואגיד דברים ברורים למען אשר יהי' באפשרי גם להמנגד להשמע, בעלי רעיון הועידה כללית חפצים לעשות קרע בקרב ישראל, בלתי ספק אצלי אשר זה בא מן היעווסעקציע, ובודאי יביאו אל הועידה אנשים רעים מחברתם. ואנכי בלי לכנוס בשום משא ומתן בזה, ובלי שום טעמים הנני אומר גלוי לעין כל שהנני מנגד גמור אל ועידה כללית איזה שתהי', ומעיד אני בכל הקדוש לי אשר מחוללי רעיון ועידת ליענינגראד הכללית דבר רע צפון בו, והשי"ת ישמרנו מהם ומהמונם3.

הערות

  1. 1. קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ — אגרותקודש ח"א ע' תרכב. ושם לפנ"ז כ': בתחלת שנת תרפ"ו בחדש מ"ח קראתי לועידה בליענינגראד אשר בה השתתפו כי"ח רבנים היותר גדולים, כי הקהלה העברית דליענינגראד — אשר רובה חפשים גמורים והיו"ר הוא ציוני נלהב — חוללו רעיון לעשות אסיפה כללית מכל הקהלות שבמרחבי רוסיא ולמען ברר ולפתור שאלה זו קראתי הועידה האמורה. מחוללי האסיפה הם חפשים בדעה, ולבי הגיד לי אשר איזה רעיון ורוח רע יושב בחפץ זה, אבל יראתי להעמיד הדבר על דעתי ולזאת קראתי מועצה האמורה. כחמשה ימים התארחו הקרואים ולבסוף החליטו אשר כבד מאד לעמוד נגד קריאת ועידה כללית, ורק שצריכים לעשות תעמולה גדולה אשר הנבחרים והצירים אל הועידה יהיו יראי אלקים. האחרון להגיד דעה בענין, הייתי אנכי, כי לא חפצתי להגיד דעתי עד אשר אשמע חוות דעת כולם בענין זה לרוחה, וכאשר תמו כל הנאומים באה שעת דיבורי, ודברתי בקצרה ומפורש לאמור: [ההמשך בפנים]
  2. 2. ראה גם לעיל ס"ע 90 ואילך. וש"נ.
  3. 3. ראה המשך הענין באגרותקודש שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.