55
שבא בפעם הראשונה לאדה"ז על יחידות בעת שישב בתפילין דר"ת (השאלה לא רצה לומר, אך אמר שהי' מאויים), ואמר אדה"ז בזה"ל: רבש"ע ואתה מחי' את כולם כתיב14. ותומ"י נתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה, אף שלא הי' יכול ללמוד כלל, ובדוחק הבין פסוק חומש עם רש"י, ואדמו"ר הצ"צ נתן לו פעם אַ סדר היום באופן הלימוד14, וצוה לו ללמוד ספר קב הישר בל"א, ועוד ספר מוסר א' בל"א, ומ"מ בדא"ח היתה הבנתו להפליא מאד. ואדמו"ר האמצעי עשה את האמרי בינה עבורו15, וכשהי'14 נוסע מליעפליע דרך באריסאוו הי' נכנס אצל ר' שמואל בער16 עם הבייטש שטעקל, און פלעגט אים אַ שמיץ טאָן, והי' אומר: זאָג פּאַרך וואָס איך ווייס ניט (באמ"ב). והי' ר' שמואל בער אומר: לא בזה המקום? (כי ר' שמואל בער הי' מבין לשער בערך), ואמר (ר' יקותיאל) לא! ואמר ר' שמואל בער: ולא בזה המקום? אמר לא!, עד שהי' אומר לו בזה המקום, ואמר: אָ, דאָס מיין איך. ואדמו"ר מהר"ש הי' שואל ספקותיו בענינים החמורים באמרי בינה אצלו15. וכ"ז שהי' מאיר אצלו אור הנשמה בגוף ע"י שהאיר עליו אדה"ז.
ובודאי הי' הנהגת אדה"ז בדרך או"פ ג"כ. כי החסידים היו גאוני ארץ ממש, קודם בואם אליו, אך הי' הנהגתו בדרך או"מ ג"כ.
גם אחר שנתפרסם כתבי התניא בעולם (קודם שנדפס) וכתוב שם17 שמשכן הנה"ב הוא בחלל השמאלי, והי' א'18 שראה זאת ונכנסו הדברים בלבו, האָט ער זיך אַרויפגעדראַפּעט על העלי' של אדה"ז, וצעק רבי האַקט מיר אַראָפּ דעם לינקן זייט (כי מאחר שמשכן הנה"ב הוא בחלל השמאלי, היינט וואָס דאַרף ער אים גאָר האָבן), וכששמע זאת אדה"ז הכניסו לפנים, ואמר בניגון בזה"ל: ניט דאָס איז אַ מלאכה און ניט דאָס איז אַ אַרבעט, מיא דאַרף אַרויסטרייבן דעם נה"ב פון לינקן זייט, און אַריינלאָזן דעם נה"א אַהין, ותיכף נתהפך לאיש אחר.
לחיים, השי"ת יתן אַז דעם רבי'נס כח זאָל אונז טראָגן, אַז דורך אונז זאָל זיך טראָגן דעם וואָס מ'דאַרף טראָגן און דעם וואָס מ'קען טראָגן.
היושבת בגנים19 ידוע הפי' בזה, שע"י התומ"צ בנשמה למטה פועלים הילוך ועלי' למעלה בנשמות דג"ע וגם במלאכים. אַך, עס ווילט זיך וויסן וואָס עס טוט זיך דאָרטן. גיין אַהין וויל איך ניט (וכמאמ' העולם, דאָס ווערט מען קיינמאָל ניט אָן), אַזאַ מסיבה ווי דאָ איז דאָך פאַראַן בכל כדור הארץ, עוד שש מאות או ששת אלפים וכו', און מיא איז אַלע מיט פאַרשלאפטע אויגן, און מען זעט גאָרניט.
ג. אמר שרוצה לעשות שמשים, היינו שיהיו מסורים ונתונים לזאת הכוונה20:
הערות
- 14. נחמי' ט, ו.
- 14. ראה שיחת יט"כ תרצ"ג שם.
- 15. שיחת יט"כ שם. אגרותקודש ח"ג שם.
- 16. החסיד ר' שמואל דובער מבאריסאוו. נולד בשנת תקס"ח (לערך). נפטר בשנת תרמ"ט. — ראה אודותו: "התמים" חוברת ה ע' צט [רסב, א] ואילך. שיחת פורים תרפ"ה (לקמן ע' 88). ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 12. וש"נ.
- 17. בפרק ט.
- 18. בכמה מקומות (שצויינו בהערה 13) מובא סיפור זה כחלק מסיפור הנ"ל אודות ר' יקותיאל ליעפלער.
- 19. שה"ש ח, יג.
- 20. בזכרונות רמי"ל הכהן (תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' נה): החגיגה של י"ט כסלו היתה ע"צ היותר טוב והי' גילוים נעלים מאדמו"ר נ"ע ואדמו"ר דבר אז הרבה. ואמר אז: איך וויל מאַכין שמשים ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא ויסדר שיהיו קביעות ללימוד בביהמ"ד, שיהי' מקוואות, יאסוף נערים וישכור מלמד עבורם וכו'. וכמה מהחסידים נענו ואמרו רבי איך וויל זיין אַ שמש. . ומי שקבל על עצמו השמשות אמר לו אדמו"ר איך מאך מיט אייך א כריתת ברית ונתן לו כוס משקה וברכו בהצלחה במעשיו. ע"כ. וראה לקמן סעיף ו (ע' 58). בהמשך לזה, באותו חורף, קרא כ"ק אדמו"ר אסיפה במאסקווא עם עוזריו שהיו מוכנים לעבוד במסירת נפש עד טיפת דם האחרונה — ראה אגרותקודש ח"ב ע' קמט. שיחת יג תמוז תרצ"ב. ובספר השיחות תש"ב ע' 154 (הובא בשיחת י"ג תמוז וש"פ פינחס י"ט תמוז — תשל"ב), שהכריתת ברית הי' בשנת תרפ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.