21

ואמר לו דוד לאבאק¹⁰: באַ חסידים איז דאָך ידוע אַז תרנ"ה? וענה לו: זיי ניט. . . און הער וואָס מען זאָגט דיר. באמת האָט דער טאַטע געקענט נעמען דעם עולם מיט אַ עץ'ל (פי' אַ עץ'ל היינו מופתים¹¹, ע"ד שכתוב¹² ויורהו גו' עץ גו' וימתקו המים, ממר למתוק), נאָר ער האָט ניט געוואָלט, נאָר מיט חסידות.

י. פעם א', כשקראתי אתו קריאת שמע שעל המטה, כשהתחיל לומר "יעלזו חסידים", שאל אותי אם צריכים לומר זה ג"פ, ועניתי שלפי הנקודות בסידור צ"ל רק פעם אחת. וענה איך האַלט אויך אַזוי¹³, נאָר יושיע¹⁴ דרייט מיר אַ קאָפּ.

יא. פעם א' סיפר¹⁵: בעת שהי' המחלוקת ע"ד מעות רמב"ן¹⁶ נסע אז עם שמואל קאצמאן¹⁷ לראגאטשעוו לה' טומארקין, כעבור איזה ימים באו מהזשאנדארמעריע¹⁸ לליובאוויטש והגידו לאאמו"ר שהרבה מהחברה השקצים נמצאים בהוואגזאל בארשע ומחכים לביאת בנו. תיכף מסרו לי זה בראגאטשטעוו, ובאותו זמן הי' לי תמיד אתי רעוואלווער¹⁹, ונסענו מראגאטשעוו לארשע, והכינותי את האקדח שיהי' מוכן. כשבאנו לארשע ראיתי אותם בחלון ואמרתי לשמואל קאצמאן והראתי עליהם שהם עומדים, ויצא שמואל וניגש אליהם ואמר: איר וואַרט אויפן רבי'נס זון, אויב איר טראַכט אים אַ טשעפע טאָן וועט מען פון אייך מאַכן אַש און רויך. וברחו, כי פחדו מהזאנדארמען.

יב. עוד סיפר¹⁵: פעם ביום ו' בבוקר בחורף²⁰ הלך למקוה והי' לבוש אין אַ פוטער, כשיצא מהמקוה פגש בו בנו של בירך — בערע יואל — הסנדלר, והתחיל להכות אותו מיט אַ דרוטשאק, פשוט כמו רוצח, ואח"כ תפסו בגרונו ורצה לחנוק אותו ח"ו (וכ"ק הראה לי איך שעשה), והכיתיו בב' ידי עם האגרופים בראשו, וברגלי הכיתיו עד שנפל, וברחתי לביתי, ובמוצש"ק עפ"י הצעת אאמו"ר נסעתי לחו"ל, והחבאתי בחילוף בגדים כחצי שנה. כעבור זמן רב פגשתי את הנ"ל ושאל אותי וואָס הערט זיך מיט אייער זייט, ועניתיו עס רופט זיך מיר אָפּ אָפט, ואמר לי, מיין בויך רופט זיך מיר אויך אָפּ גאַנץ אָפט. והמשיך כ"ק אדמו"ר ואמר, דאָס איז מס"נ ממש.

יג. בעריוהכ"פ קרא אותי, כשנכנסתי הי' סומך ביד ימינו על האוואלגער דיוואן (ספה). ושאלתי: מען האָט מיר געזאָגט אַז מען האָט מיר גערופן. וענה,