10

הערות

1. 3. {6} כלי גדול עם שופכין.
2. 4. הרה"ח ר' יעקב זכרי' הלוי מאסקאליק. משנת תרע"א (לערך) רב בעיר ז'וראוויץ — הי"ד. — בקיץ תרצ"ה נאסר במאסקווא ונרצח ע"י הג.פ.או. [לאחר ז' מרחשון] שנת תרח"ץ. ראה אודותו: בטאון חב"ד חוברת עשירית (יו"ד שבט תשט"ז) ע' כט ואילך. תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' קנד ואילך. ע' ריא ואילך. נזכר לקמן ע' 121. 125. 155. 278.
3. 5. ראה אודותו: "כפר חב"ד" טו מרחשון תשנ"ב (גליון 496) ע' 26 ואילך.
4. 6. ב"כפר חב"ד" שם: לאחר שהגיעה הידיעה על פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. . טען [הרמ"מ] שלאחר פטירתו של הרש"ב צריך בנו ריי"צ להיעשות הרבי [והחליט לנסוע לרוסטוב]. . לאסונו נקלע. . לחבורת פורעים שהתעללו בנוסעים יהודים, זרקום מהרכבת ורצחום. . [הרמ"מ] הושלך. . מהרכבת בעת הילוכה. פצוע קשה נאסף ע"י שומר מסילה שהביא אותו לוורוניז', לביתרפואה של עובדי הרכבת. משם שלח פ"נ אל הרבי הריי"צ נ"ע וביקש לעורר רחמים עליו שיגיע לקבר ישראל. כעבור מספר ימים הכניסוהו לרכבת אחרת ובערב סוכות הגיע לרוסטוב. ...באותה התוועדות [שמח"ת תרפ"א] אמר לו הרבי הריי"צ כי חסיד צריך לבקש חיים ולא קבר ישראל. למעשה היתה זו תשובה על הפ"נ ששלח מוורוניז' לאחר שנפל מהרכבת ונפצע קשה. על אימרה זו חזר הרבי הריי"צ מספר פעמים בהתוועדות. כשבועיים לאחר שמח"ת ו' מרחשון תרפ"א נפטר. ומ"כ ברוסטוב.
5. 7. ברשימת הרה"ח ר' נחום גורלניק ("כפר חב"ד" ער"ה תשנ"ב (גליון 491) ע' 34) מוסיף כמה פרטים ע"ד התוועדות דשמח"ת תרפ"א: אחר ההקפות ותפילת מוסף התפללנו תיכף תפלת מנחה, ובלי הפסק גדול התחילה ההתוועדות באולם הגדול. באולם ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, מימין הנכנסים, העמידו את השולחנות עבור כ"ק אדמו"ר והאורחים, בעיקר משפחות האחים גורארי'. כ"ק אדמו"ר הי' מאוד ממורמר, וכל ההתוועדות היתה מוקדשת לזכרו של אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. פעמים רבות חזר כ"ק אדמו"ר עה"פ (משלי לא, ו) "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", ובכה בכי רב. בהתועדות זאת לקח כ"ק אדמו"ר הרבה משקה, וזה הפחיד מאד את המסובים שדאגו לבריאותו. מישהו הלך וסיפר זאת לאם כ"ק אדמו"ר, הרבנית שטערנא שרה[ednref_4_א]. היא נכנסה לאולם, וכ"ק אדמו"ר תיכף נעמד והזדקף, ואמרה לו: "איך בעט דיך, מיין זון, טרינק ניט אזויפיל". וכ"ק אדמו"ר השיב לה: "גוט מאמע, גוט". לאחר שהלכה המשיך כ"ק אדמו"ר לדבר, לבכות, ולקחת הרבה משקה. . הגיע הדבר לידי כך שהדיבור של כ"ק אדמו"ר נעשה מרגע לרגע יותר ויותר קשה עליו, ולנו השומעים — יותר ויותר קשה להבינו. . [לאח"ז] ביקש כ"ק את הכובע שלו, משמע שהוא מתכונן לומר את המאמר[ednref_5_ב]. חיש מהר חזרו והעמידו את החוזרים — אני זוכר את ר' אלטער שימחאוויטש ז"ל[ednref_6_ג] ואת ר' יהודה עבער הי"ד[ednref_7_ד]. ר' שילם כבר לא הי' בחיים[ednref_8_ה]. . כ"ק התחיל לומר את המאמר. ראינו עד כמה קשה זה עליו. שפתותיו הק' נתנענו, אבל כמעט ולא שמעו דבר. אחרי עבור זמן הפסיק. ואח"כ התחיל את המאמר מתחילתו, חזר על הקטע שכבר אמר והמשיך הלאה. במשך הזמן התחיל קולו להתגבר ולהתברר, המלים שיצאו מפיו הק' נעשו יותר ויותר נשמעות. כעבור זמן מה נכנס כ"ק אדמו"ר לאט לאט למצבו הרגיל, כאילו לא באה לפיו היום אף טיפה אחת של משקה. הקול התחיל להתרומם ולהתגבר, והמלים קלחו כאילו מעצמם באין מפריע ובנוסחתו המיוחדת לו. [edn_4_א] ראה אודותה לקמן ע' 13 הערה 12. [edn_5_ב] ברשימת מאמרי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ליתא מאמר מיום שמח"ת תרפ"א. [edn_6_ג] ראה אודותו לקמן ע' 24 הערה 3. [edn_7_ד] ראה אודותו לקמן ע' 97 הערה 16. [edn_8_ה] נפטר במוצאי ש"ק שופטים, אור ליום א', ה' אלול עטר"ת. ראה לקמן ע' 18 הערה 40.