9

שמחת תורה — קודם ההקפות — תרפ"א

קטע

[באמצע ההתוועדות אמר ר' יצחק יואל ראפאלאוויטש1 לכ"ק אדמו"ר שליט"א2: רבי זאָגט חסידות. ולא ענהו מאומה. וכעבור משך זמן מה אמר עוד פעם: רבי זאָגט חסידות. ולא ענהו. ואח"כ פעם שלישי אמר עוד פעם. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

אויב איר ווילט הערן אַ ענין השכלה אין חסידות וועל איך עפענען דעם מויל וועט איר אַלע פאַרמאַכן די מיילער. 25 יאָר אַז איך האָב משמש געווען דעם טאַטן. . . אַ שטיין וואָלט געוואָרן אַ אַנדערער, ובפרט דעם טאַטנס אַ קינד.

זאָגן חסידות? אַזוי זאָגט מען חסידות: 24 שעה פריער דאַרף די קישקעס איבער דרייען זיך אין בויך איידער מען זאָגט חסידות3.

הערות

  1. 1. הרב דקרעמענטשוג. מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואח"כ מחסידי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. נולד בשנת תרי"ד (קובץ שערי ציון תמוזאלול תרח"ץ. בספר אהלי שם ע' 190 שנולד בשנת תרי"ח). בהיותו צעיר לימים נעשה חתנו של הרה"ג והרה"ח ר"י תומארקין. כעבור שנים אחדות נפטר חותנו ונתכהן לרב (שיחות סיון תרצ"ב — רשימות חוב' נז ע' 9. בית רבי ח"ג פ"י). עלה לארה"ק בשנת תרצ"ב, ונפטר שם ט"ו תמוז תרצ"ו ומ"כ בחלקת חב"ד בהר הזיתים. נזכר לקמן ע' 52.
  2. 2. בספר רשימות דברים ח"א (ע' קפח ואילך): שמח"ת תרפ"א, דיבר הרבה אודות אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב, ובכה הרבה, ואמר אף שעפ"י דין ג' לבכי, אבל מה אעשה שאיני יכול להתאפק[ednref_3_*]. ושאל הרה"ג הרה"ח יצחק יואל ראפאלאוויטש, פשט בלקו"ת. ואמר כ"ק: פשט בלקו"ת יודע אני, אבל צארסקע פאמיליע ניע צעפאי (משפחת המלך לא תגע).
  3. 3. ראה גם לקמן ע' 38 ואילך. 60. 74 ואילך. [edn_3_*] ראה גם לקמן ע' 32.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.