4

כשגמרתי את הקדיש האחרון אחר לימוד המשניות פשטתי את הטו"ת והלכתי בלוית השומרים המזוינים, אחד מימין ואחד משמאל ואחד מאחורי כדרך שמוליכים את הנחשד למורד במשטר הממלכה.

כשבאתי לחצר מות הכניסוני לאולם גדול, כחמשה עשר אנשים ישבו מסביב לשלחן משני עבריו מימין ומשמאל ובראש השלחן ישבו שנים ואותי הושיבו בסוף השלחן מול השנים אשר בראשו ושלשת השומרים ישבו לאחורי מימין ומשמאל ומאמצע.

אחד מהיושבים בראש השלחן פנה אלי לאמר, אנחנו חברי "ועד מבקרי הדתות" אשר על יד הפארטיי ואנחנו עסוקים לבקר את דת ישראל, היו לנו שאלות שונות והזמינו את הרב בערמאן ואת הרב גאלדענבערג שאלנו מאתם מה ששאלנו והשיבו מה שהשיבו, וכעת הזמינו את הרב ש"ס לפתור לנו איזה שאלות מדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידות.

כל זה אמר בלשון רוסיא.

אנכי השבתי באידיש, כבר הודעתי — בשתי הפעמים שהייתי קרוא אל הטשעקא מלפנים — כי לא אסור מן הפרינציפים שלי ועוד לא נולד ולא יולד אותו בן אדם או שד אשר יזיז אותי מהפרינציפים שלי אפילו זיז כל שהוא.

עוד טרם גמרתי את דברי הפסיקני אחד מן המסובים אל השלחן שישב מימין היושב בראש השלחן, ויגביה את האקדח שהי' מונח על השלחן מולי — כי חוץ מזה שהיו חגורים כלם בכלי זיין הי' גם אקדח מונח על השלחן לפני כל אחד מהיושבים — ויאמר, צעצוע זה מסיר את הפרינציפים ואימתו פותח את הפה וגם אלם נעשה דברן.

טעות גמור — השבתי² — צעצוע זה עושה רושם רק על הבלתי מאמינים נמוגי הלב שאין להם אלא עולם אחד והרבה אלים, איין וועלט און אַ סך געטער, כל בעל תאוה יש לו אלקיו, אבל אנחנו שיש לנו רק אל אחד ומאמינים בשני עולמות³ הנה צעצוע זה שאתם מראים לי לא לבד שאינו מבהיל אלא גם אינו עושה רושם.

לא קראנו אתכם — אמר היושב בראש השלחן — בשביל לקנתר או להכעיס אתכם ומה המה הפרינציפים שלכם, אולי נוכל להשתוות בזה.

הפּרינציפּ שלי שאיני חפץ לשמוע ולדבר רק בשפת יהודית גם במסיבה של נוצרים ומה גם במסיבה של בני אדם שממעי יהודה יצאו.

ומנין — שאל אחד מהם — שאנחנו יהודים.

אנכי, אפשר טעיתי בזה וכי לא כל המסובים הם יהודים. אבי זקני⁴ הי' מכיר את היהודי גם בהלכו ברחוב. פעם⁵ כשהי' בקיוב הלך ברחוב קרעשטשאטיק ופגש באחד הצעירים המתיהרים במלבושים מגוהצים וישאלהו אבי זקני — בשפת יהודית — אי' איפה הוא ביתו של פרופיסור מפורסם אז בקיוב ויכעס הצעיר ויאמר בקצף גדול מנין אתם יודעים שאני יהודי ויענה אבי זקני בשעת הברית דבק המוהל את אשר כרת בחוטמך, ומתוך כך הכיר בו שהוא