2

לראות אם הקיסר יבוא, כדי לרמוז לו שיצא.

אאמו"ר נכנס לפנים, שם היה כסא ושולחן, ועל השולחן היו מונחים נייר וקסת הסופר ועט. אאמו"ר ישב על הכסא (ער האָט זיך אַ זעץ געטאָן), ואמר: "אַ קלוגע שטול". וכתב דא"ח⁶ על גליוני הנייר המיוחדים לקיסר שהיו מונחים שם⁷.

ג. פעם כשהייתי עם אאמו"ר באשכנז אמר לי שאסע עמו למקום אחד לבקר תלמיד חכם זקן שהיה חולה.

הגענו לבית גדול ויפה, וליד הדלת עומדים משרתים, ושאלו מי אנחנו, ואמרנו להם. ובקשנו רשות מבעל הבית להכנס. אחר קבלת הרשות העלו אותנו לקומה העליונה שבבית, חדר לפנים מחדר, ושם שכב האיש המכובד הנ"ל במטה.

האיש ההוא היה עשיר ונכבד. ולעת זקנתו היה דר עם יוצאי חלציו.

האיש שמח מאד מביקורו של אאמו"ר, וישוחחו על דבר ענינים שונים, ובאמצע השיחה אמר אותו הזקן לאאמו"ר שיש תחת ידו ספר אחד שכתב, והוא מוכן לדפוס. ויאמר לו אאמו"ר שהוא מעוניין לראותו. ויקרא משרת אחד ויצוהו להביא הספר לפני אאמו"ר.

אאמו"ר עיין בו שעה ארוכה, ודפדף בו מראשו לסופו והניחו על השולחן.

קודם הפרדו מעמו, אמר לו אאמו"ר שיש לו אליו בקשה אחת, ואם יבטיחו מראש שימלא בקשתו, אז יאמר לו. והבטיחו שימלא בקשתו. ויאמר לו אאמו"ר בקשתו: שישרוף את הספר הזה בפניו.

הזקן שרף את הספר באש שעל האח שהיה בחדרו. אאמו"ר הודה לו ע"ז, ברכו ויפרד מעמו בשלום.