רעז

יצ"ט על יצה"ר על המנגד, כי האש שבקדושה הוא הרצון ליכלל באלקות בבחי' ההתלהבות והפסולת הוא ההתלהבות שברשפי אש על המנגד, וכמו"כ במלאכים ג"כ הרשפי אש לאלקות והפסולת שברשפי אש הוא על המנגד, וזהו ענין עוקצה מר שהוא המרירות על המנגד שהוא התאות גשמיים וממילא לא יפול בהם הגם שעוסק בתו"מ בדברים גשמים, ודובשה מתוק הוא ענין שמחה של מצוה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב שזהו עשיית המצות בשמחה ותענוג לאלקות ולא מצות אנשים מלומדה ובוודאי לא יפול רק יהי' המשכת גילוי אלקות למטה מטה, וזהו ענין מרגלים שלא רצו ליכנס לארץ ישראל שהוא ענין השפלה למטה במצות מעשיות שהם ענינים גשמיים ואמרו ארץ אוכלת יושביה שע"י דברים גשמיי' שבמצות רק רגלי' יורדות וזהו ענין שנקראו מרגלים ע"ש רגלי' יורדות, אבל באמת טעו בזה כי היא ארץ כנען שהוא לשון הכנעה ושפלות, וע"י הכנעה ושפלות כשמקיים המצוה בהכנעה ושפלות א"א ליפול למטה בתאות גשמי'.

ומעתה צ"ל מהו ענין מנחה ונסכים ומהו הם בשייכות לתפלין וכמאמר כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, עולה וזבח הם שייכים לק"ש שהם ב' פרשיות שבק"ש והחילוק שבין עולה לזבח הוא החילוק שבין ב' פרשיות שבק"ש כמבואר למעלה, אבל מהו השייכות דמנחה ונסכים לתפלין ומהו החילוק שבין מנחה לנסכים. אך הענין הוא כי במנחה הי' סולת ושמן ונסכים הי' מן היין, וזהו ענין ואספת דגנך תירושך ויצהרך ואיתא במדרש דגנך זהו הלכות ותירושך הוא אגדות שהם סודות התורה ע"ש יין הוא כנוס בענבים כך אגדות הם סודות, כי כל הבחי' סולת ויין ושמן הכל הוא בתורה שנק' יין ושמן וסולת. והענין הוא כי רב יהודא הי' מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין ורשב"י הי' תורתו אומנתו ופטור מן התפלה, כי הנה באמת יש מדרגה בתורה שלמעלה מן תפלה, והענין הוא כי יש מדריגה בתורה מעיקרא כי עביד אדעתי' דנפשי' קעביד היינו לתקן נשמתו, הלימוד הוא לתקן נשמתו, והב' הלימוד לשמה לשם התורה היינו להמשיך המשכה בתורה שלמעלה מבחי' תורה כי אורייתא מח"ע נפקת ולהמשיך מעצמות אא"ס שלמעלה מבחי' חכ', וזהו א"א להמשיך ע"י תפלה רק דווקא ע"י תורה לשמה תורתו אומנתו שהוא בבחי' ביטול שהוא אינו צריך כלום רק הלימוד הוא בשביל התורה להמשיך בבחי' תורה מלמעלה מעצמו' אוא"ס ע"י ביטול שלומד התורה לשמה, ואין בזה לגרמי' כלום אפי' לתקן נשמתו, אבל הלימוד הא' הגם שיש בזה ג"כ [ביטול] ואינו לומד לגרמי' ממש אבל זה נק' לגרמי' לתקן נשמתו. וזהו מעיקרא כי עביד אדעתי' דנפשי' קעביד לתקן נשמתו, וזה צריך ע"י תפלה ג"כ כי זהו ענין הבירורים לברר נה"ב ועי"ז מתקן אח"כ נה"א שע"י בירור נה"ב נתעלה נה"א כידוע, והב' הוא עוסק בתורה לשמה לשם התורה וזהו למעלה מבחי' בירורים וא"צ לתפלה ופטור מן התפלה.