רעו

החילוק שבין פ' ראשונה ושני' במלאכים שנק' שרפים ונכללים בבחי' קדוש זהו פ' ראשונה וחיות ואופנים שאומרים ברוך כבוד ה' זהו פ' שני'), נמצא שיש בק"ש הב' בחי' עולה וזבח שזהו הב' פ' שבק"ש.

אך באמת הב' בחי' עולה ושלמים שהם בחי' ק"ש זהו רק בחי' העלאה מלמטה למעלה ליכלל באלקות, אך באמת עיקר המכוון נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שיהי' גילוי אלקות למטה וכמ"ש לא תוהו בראה לשבת יצרה, וע"ז אמרו הקורא ק"ש בלא תפילין וענין התפילין ע"ד כלל הוא כלל כל התורה והמצות מעשיות כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין, וכמו שבתפלין מלובשי' מוחי' עליונים שבע"ס עליונים בתמונת אותיות גשמיות כך הוא כל התורה כולה רק בדברים גשמי' ובאותיות גשמי' וכל המצות הם דווקא לעשותם בארץ שהוא גשמי וזהו ענין המשכת גילוי אלקות למטה וכידוע שהקב"ה מניח תפילין וכשמניחין תפלין גשמי' למטה אזי ממשיכים מתפלין דמארי עלמא למטה וכך הוא בכל המצות ממשיכים גילוי אלקות למטה מטה, וזהו השייכות ק"ש לתפלין כי בק"ש הוא ג"כ הפ' שמע והא"ש שאומרים בק"ש בדיבור גשמי ובתפלין הם נכתבים הב' פרשיות בקלף גשמי, ואדרבה בתפלין הוא ד' פרשיות נגד ד' מוחין שלמעלה מעלה להמשיכם למטה מטה, וזהו ענין החיבור ק"ש עם תפלין שהפ' שבק"ש הוא הפ' שבתפלין רק שבק"ש הוא בחי' העלאה מלמטה למעלה ובתפלין הוא ענין המשכה מלמעלה למטה, ואין העלאה בלא המשכה ואין המשכה בלא העלאה ועיקר המכוון הוא המשכה שאחר העלא', וזהו ענין ק"ש ותפלין העלאה והמשכה, אבל הקורא ק"ש בלא תפלין זהו העלאה בלא המשכה ולא זהו המכוון כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שזהו המשכה וגילוי אלקות למטה מטה.

אך באמת כשעושין כל התורה והמצות בדברים גשמי' כמו תפלין אפשר לידבק בגשמיות וליפול למטה ולא די שלא יהי' עלי' רק נפילה ח"ו וע"ז כתי' רגליה יורדות, והעצה לזה הוא ענין מ"ש וגם את הצרעה ישלח ה' אלקיך בם עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך. והנה ארז"ל על דבורה הוא הצרעה ג"כ שעוקצה מר ודובשה מתוק, והענין הוא כי הנה ארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וענין הרוגז הוא כמשארז"ל מזיעתן של חיות הקודש יוצא נהר דינור על ראש רשעים בגיהנם יחול, זיעה הוא ארס וחמה שלהם כמ"ש הנה סערת ה' חימה יצאה והוא פסולת שלהן וכמו למשל באדם שהוא חולי חולאת שיש לו אש ששורף אותו אזי אח"כ מזיע כי הפסולת של אש [הוא החולי] יוצא לחוץ ע"י חלקי הזיעה שהוא מים, כך הוא למעלה המלאכים שנק' שרפים ובוערים ברשפי אש אזי יוצא מהם הפסולת שברשפי אש שלהם וזהו הזיעה שעל ראש רשעים שבגהינם יחולו, וזהו ענין כמו אדם שאוהב לחבירו ביותר אזי כשחבירו עושה דבר [המנגד לו] אזי הוא עליו מלא כעס, וכפי אהבתו אליו כך הוא הכעס עליו כשעושה דבר אשר לא טוב, וזהו ענין לעולם ירגיז אדם