ערה

בליקוטי תורה בפ' שלח בפ' נסכים), ועיקר ההתבוננו' הוא הוי' אלקינו, כי במע"ב כתי' ל"ב פעמים אלקים שההתהוות כל הנבראים הוא משם אלקים ואלקים הוא לשון כח כמ"ש ואת אילי הארץ לקח נמצא שהכח שלהם הוא משם אלקי', ולכן מלאכים נקראים בני אלקים וכמ"ש ויתיצבו בני אלקים, ואח"כ כתיב ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים ששם הוי' מאיר ע"י שם אלקים בנבראים, אבל בנש"י הוי' אלקיך שהכח שלהם הוא משם הוי' בעצמו ולא ע"י שם אלקים, וזהו מ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, וכמ"ש בהעלותך את הנרות כי נר הוי' נשמת אדם ועולה למעלה לשרשו כמו נר וגובר על נה"ב ג"כ להיות עולה למעלה ולהפוך אותו מן הקצה אל הקצה שיהי' נכלל לה' וזהו ענין עולה שבק"ש.

אבל באמת הנה יש בק"ש עולה ושלמים כי עולה כולה כליל כמבואר אבל מהו ענין שלמים שבק"ש, אך הענין הוא כידוע הקושי' שבגמ' כתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם וכתיב ואספת דגנך, ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רש"מ ועמדו זרים ורעו צאנכם וכאן בזמן שאין עושין רש"מ ואספת דגנך. ולכאורה הוא דבר פלא שפ' והי' א"ש תשמעו אל מצותי זהו אין עושין רש"מ, ותירץ הה"מ נ"ע שבפ' ראשונה כתי' בכל מאודך ובפ' שני' לא כתי' בכל מאודך וזהו אין עושין רש"מ. והענין הוא כי אית רצון ואית רצון, אית רצון שעפ"י טעם ושכל ואית רצון שלמעלה מהטעם והשכל, והרצון שעפ"י טעם ושכל הוא בבחי' גבול שהוא מוגבל בטעם ושכל כי לפי ערך הטעם והשכל כך הוא הרצון, אבל הרצון שלמעלה מהטעם והשכל מצד עצם נה"א זהו רצון בלי גבול ליכלל בעצמות אלקות בלי טו"ד רק מצד שרוצה ליכלל בשרשו עצמות אלקות, וזהו ענין מס"נ שלמעלה מן הטו"ד ואין לו רצון אחר רק ליכלל וליבטל באלקות.

וזהו ענין עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו, והענין הוא כי עשה הוא לשון כפי' והכרח שעפ"י טעם ושכל וזהו בבחי' גבול, אבל בטל רצונך הוא בחי' ביטול בלי גבול, וזהו ענין בכל מאודך שבפ' ראשונה כי מאוד הוא בלי גבול שהביטול הוא בלי גבול וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שאין לו רצון אחר זולת אלקות רק רצון א' ליכלל בעצמות אא"ס, וזהו עושין רצונו של מקום שהוא בלי גבול, וזהו ענין עולה שכולה כליל ונכלל בעצמות אא"ס, אבל בפ' שני' לא כתיב בכל מאודך שזהו הרצון שמורכב בטעם ודעת ומוגבל זהו אין עושין רש"מ כי זהו רק ביטול היש ולא ביטול בעצם כי יש לו רצון שלו אך הוא מבטל אותו לפרקים רק לא [בתמידות], וזהו ואספת דגנך שזהו ענין בירורים שמבררי' ע"י אכילה הניצוצות, וזהו מ"ש ואכלת ושבעת וזהו ענין שלמים שנאכלים לבעלים זהו פ' שני', אבל פ' ראשונה היא למעלה מבחי' בירורים וכדוגמא עוה"ב אין בו לא אכילה ושתיה ומעין זה הוא ביו"כ ג"כ שאין בו אכילה ושתיה (ואפ"ל שזהו ג"כ