רעא

הבירור אזי העלי' הוא בשרשה כך הוא האותיות כמו שהם למטה בדיבור אבל שרשן הוא בעצם הנפש ולמעלה הוא נק' בשרשו בבחי' כתר וזהו בחי' קדוש שישראל אומרים, וזהו קדוש הא' מלמטה כי ע"י הבירור נמשך מלמעלה הביטול בנש"י והביטול נק' העלאה מלמטה, וע"י המצות הוא המשכה מלמעלה למטה כי המצות שרשם בבחי' כתר וזהו ענין תר"ך עמודי אור ועמוד הוא עומד על הארץ דווקא ומחבר הארץ עם השמים וזהו המשכת בחי' סובב קדוש הב' מלמעלה למטה בארץ בבחי' ממלא, ועוד המשכה ע"י התורה כי זהו מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא ג"ן סדרים דאורייתא וע"י לימוד שלומדים את התורה היינו פירוש התורה היינו מצות ציצית כתובה בתורה שבכתב אבל הפירוש הוא בתושבע"פ וכמו הלכות תפילין ושארי מצות שהפירוש הוא ע"י לימוד שלומדים ומפלפלים בתושבע"פ, וזהו ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' המשכה להשקות את הגן סדרים דאורייתא כי עדן הוא חכ' עילאה ונהר הוא בחי' בינה כידוע גן לחוד ועדן לחוד, והמשכה הוא מעדן לגן וזהו בחי' נהר המשכה והתפשטות שזהו הפירוש של התורה, וזהו על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח שזהו ג"פ קדוש, וכשישראל אומרים קדוש ג"פ ע"י הג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח בגשמיות אזי אח"כ [מלאכים] אומרים ג"כ בחי' קדוש, וזהו היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך, היושבת בגנים הם הנשמות וזהו ג"ן סדרים דאורייתא, חברים מקשיבים לקולך זהו המלאכים שע"י קיום התו"מ בגשמיות אזי אח"כ גם המלאכים אומרים קדוש וממשיכים המשכה מסובב לממלא, וזהו נק' בחי' הילוך המשכה מסובב לממלא, וזהו ירידה צורך עלי' שמתחילה קודם בואם לגוף אזי הנשמות נק' עומדים וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו אבל אח"כ כשבואה לגוף נק' מהלך ע"י תו"מ שהעלי' למעלה מבחי' האותיות בבחי' כתר שהוא סובב כ"ע, ויש ב' מיני הילוך ע"י המצות וע"י התורה, וזהו ונתתי לך מהלכים ב' מיני הילוך בין העומדים האלה שהוא המלאכים אבל כשישראל נק' מהלכים ע"י תו"מ אזי אח"כ המלאכים נקראו ג"כ מהלכים וזהו חברים מקשיבים לקולך קול תורה וקול תפילה, והפי' ונתתי מהלכים בין העומדים האלה שיהי' עומדים ג"כ מהלכים שהן המלאכים שנק' עומדים יהיו ג"כ ע"י שמקבלים מנשמות נק' ג"כ מהלכים.

וזהו אם בדרכי תלך שזהו ההילוך שע"י דרך התורה והמצות מלמעלה למטה כי זהו דרך וכמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט בארץ, וזהו כל ארחות הוי' חסד ואמת, כי חסד הוא רמ"ח מ"ע ששרשם ה"ח כידוע, ואמת הוא התורה שהיא בחי' דין, כי בתורה יש קצת דין כמשארז"ל לא ליצלי מוסף בתלת שעי קמייתא שיש בה דין, הגם שג' שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה, אך בתורה יש ג"כ בחי' דין (והיינו בחכ' איתברירו כידוע) כי מצד החסד הי' משפיע לכל בשוה לרשעים כמו לצדיקים וכמ"ש ארך אפים וגדל חסד אך האמת הוא התורה הוא הדין דווקא לצדיקים ולא לרשעים, ואמת הוא