רסט

לדבר וגם חרש אינו שומע ואינו מדבר פטור מכל המצות מחמת שאין בו בחי' אותיות כלל, והראי' באם שהי' האותיות ע"י ה' מוצאות הפה שמכה בה' מוצאות ומזה נתהווה האותיות אזי הי' צריך לחשוב איך להכות ולהניע בה' מוצאות הפה, ואנו רואים שאינו כן שאינו צריך לחשוב כלל מזה ראי' גמורה שהאותיות הם קבועים בנפש ובאים מההעלם לגילוי בפה ואדרבה האותיות מניעים הה' מוצאות שיהי' דווקא כך וכך, נמצא הגם שהאותיות הם בדיבור בה' מוצאות אבל שרשם בעצם הנפש, ולמעלה הוא ג"כ כך הנה המלאכים מתהווים בבחי' אותיות הדיבור שלמעלה שבעשרה מאמרות וכמאמר ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל, אבל שרשם למעלה מבחי' דיבור רק בכח הדיבור בשרשו, וכמו למטה יש בדיבור שני בחי' א' בדיבור בגילוי והב' כח הדיבור בשרשו בעצם הנפש כך הם למעלה יש שני בחי' דיבור א' הוא הדיבור שנפרטו בעשרה מאמרות וכח הדיבור כמו שהוא בשרשו, וזהו שבכל מלאך הסוף הוא שם אל כמו מיכאל גבריאל רפאל וכדומה בשאר מלאכים והטעם כי השם מורה אל המלאך ושם אל מורה על כח המלאך כמו שהוא בשרשו כי אל הוא לשון כח כמ"ש ואת אילי הארץ לקח, נמצא יש בדיבור ב' בחי', כך נשמות ישראל עלו במח' יש במח' ג"כ ב' בחי'שישראל נבראו מבחי' מח' וזהו בחי' אותיות בפרט, וזהו ישראל ר"ת יש ששים ריבוא לאותיות התורה ס"ר נש"י ס"ר אותיות התורה, אבל יש שרש המח' בעצם הנפש והם מקור וכח האותיות מח' וכמ"ש בס"י אמ"ש אויר מים אש זהו ג' ראשונות בג"ד כפר"ת זהו ז' מדות וי"ב פשוטות י"ב גבולי אלכסון, נמצא בשרשן הראשון רק כ"ב אותיות ואח"כ באים לגילוי ס"ר אותיות התורה וס"ר נש"י, וזהו הענין שבישראל יש ג"כ שם אל בסוף השם ומורה על הכח כמו שהוא בשרשו, נמצא יש במח' ג"כ ב' בחי' כמו בדיבור אבל הכל נבראו מבחי' אותיות נשמות ומלאכים רק ההפרש הוא שמלאכי' הם מאותיות הדיבור ונשמות הם מאותיות המח' אבל הכל מאותיות שהם בחי' דומם ואין בהם שום צמיחה והוספה.

וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל ולכאורה זהו פלא הלא יתרון האדם מן הבהמה הוא באין ערוך כלל כמו שאנו רואים בחוש, אך הפי' הוא כך ומותר האדם מן הבהמה הוא אין כי הכל הבל, שהאדם והבהמה הם נבראים מבחי' הבל כידוע שהאותיות הדיבור הם מהקול והקול הוא מהבל הלב נמצא המקור הוא ההבל וכמו שיש קלא דמשתמע בדיבור ושרשו הוא ההבל כך האותיות מח' נקראים קלא דלא משתמע ויש לקלא פנימאה ג"כ הבל נמצא האדם שנברא מהמח' והבהמה שנברא מדיבור הכל הוא מבחי' הבל שיש הבל שהוא שרש המח' ויש הבל שהוא שרש הדיבור, וההבל נק' בחי' אין שהוא רק בחי' דומם הארה בעלמא, ולכך הנשמות ומלאכים נקראים עומדים שהם מבחי' אותיות הדיבור ואותיות המח', ואותיות הם בחי' עומדים כי הם בחי' דומם, וכמ"ש בס' יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים ונק' בשם אבנים, נמצא הנשמה קודם בואה לגוף היא בבחי' עמידה