רסח

כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שלש רגלים תחוג לי בשנה, מה יפו פעמיך בנעלים, הנה במלאכים כתי' שרפים עומדים ובשמים כתי' ויעמידם לעד לעולם ובנשמות כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו נמצא הכל בחי' עמידה, ובאמת ידוע שעמידה הוא למעלה מבחי' ישיבה כי באשה קראו מושב ועמידה בחי' דכר שהוא למעלה מבחי' ישיבה בחי' נוק', ק"ש בישיבה וש"ע בעמידה דווקא, ברכות העומר בעמידה דווקא, כי העמידה הוא למעלה מבחי' ישיבה, אבל כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שבחי' הילוך למעלה מבחי' עמידה. והענין הוא כמארז"ל ע"פ ועוף יעופף עוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל, שממאמר עוף יעופף נבראו המלאכים וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, וידוע כמו הדיבור באדם שהם האותיות והאותיות הם בחי' דומם כי אין בהם הוספה וצמיחה והמדות נקראים צומח כי יש בהם קטנות וגדלות כי מתחילה המדות הם לדברים קטנים ואח"כ הם לדברים גדולים, כי המדות בחי' אהבה הוא צומח כמ"ש ואהבת את ה' בכל לבבך ואח"כ בכל נפשך ואח"כ בכל מאודך אבל האותיות הדיבור הם דומם שאין בהם שום ריבוי והתפשטות רק הם כמו שהוא בלי שינוי, והגם שהאותיות קבען בפה ע"י המוצאות הפה אבל באמת שרשם בעצם הנפש וכמ"ש ויהי' האדם לנפש חי' לרוח ממללא ששרש האותיות הם בעצם הנפש רק שבאים לגילוי בדיבור, והראי' מאילם שיש לו ה' מוצאות הפה ואין יכול